תביעה לביטול הסכם מתנה במסגרתה נבדקו תוקפו של ההסכם והאם ניתן לחזור בהסכם מנתינת המתנה מטעם עילת עושק נידונה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בפני כב' השופטת אורית בן דור במסגרת התביעה ובהתאם להורי האשה לעזור לבני הזוג בהתיישבותם בבית במושב וע"כ הרצון ליתן חלק מן המגרש במושב בהם מתגוררים .
בעקבות רצונם משנת 1997 לרישום ביתם כבת ממשיכה במושב משום כך ומשלא נעשה מאומה בנוגע להמשך הרישום בשנת 2019 הסכימו הצדדים ב "הסכם מכר ללא תמורה" התחייבה החמות ב"התחייבות בלתי חוזרת" להעביר לביתה ובעלה ללא תמורה חלק מהנחלה בשטח של 800 מ"ר (עליו בנוי הבית) על ידי פיצול הוסכם שהזוג יישאו בהוצאות הבנייה ובהוצאות הכרוכות בפיצול הנחלה דרך הלוואה אותה יפרעו באופן בלעדי וכי לצורך נטילת ההלוואה מסכימה נותנת לשעבד את הנחלה. על הסכם המתנה חתומים גם יתר ילדיה
בהתאם להתחייבות הוסכם גם דרך האפשרות לביצוע החלוקה
בעקבות יישוב סכסוך אותו הגיש הבעל כנגד האשה ביקשה אם האשה לחזור בה מן המתנה ולהפסיק כל התקדמות בענייני הרישום והתחייבותה ליתן מתנה
בין יתר הטענות אשר הועלו בכתב התביעה הועלתה הטענה כי ההסכם למעשה נכתב בכלל במרמה
בפסק דין מפרטת בן דור את הסיבות אשר עלולות להוביל לביטול ההתחייבות אך בהכרעתה כתבה כי :
"השתכנעתי שהסיבה האמיתית לרצון התובעת לחזור בה מהמתנה היא פירוד בני הזוג ורצונם להתגרש זמ"ז, ולא כל טענותיה האחרות שנפרסו בכתב התביעה ובסיכומים ."עוד הוסיפה בן דור:
"עם כל ההבנה לקושי שמעוררת פרידת בני הזוג אצל התובעת והאחים באופן כללי ובהקשר של עסקת המתנה בפרט, ובמיוחד לאור סמיכות הזמנים לאחר מכן, אין בכך די כדי להחזיר את הגלגל אחורה ולבטל מתנה שניתנה מתוך רצון וגמירת דעת, בלב שלם ובנפש חפצה והוסכם על התובעת שלא ניתן לחזור ממנה.
בנוסף לדחיית התביעה הטילה על אם האשה הוצאות ע"ס 25,000 ₪ הכוללים את מתן העדות שניתנה בתביעה
