נישואין וגירושין ברוסיה. הנכס בישראל -הסמכות למי?

ידוע לכל שלעניין הסמכות המקומית מגישים תביעה במקום מושב בני הזוג והשתייכות המחוז בו נמצא נכס המקרקעין לרוב כאשר בוחנים את הסמכות המקומית או העניינית השאלה שהגיעה לפיתחה של איריס אלוטביץ דן בסוגייה אשר מקום מושב בני הזוג הינו ברוסיה אשר גם הנישואין רוב הרכוש השייך של בני הזוג והגירושין אף הם נעשו ברוסיה יתרה מזו עניינם עדיין מתנהל בבתי המשפט השונים ברוסיה עם זאת נאלצה אילוביץ לדון בהתאם לדחיית בקשה על הסף בשל חוסר הסמכות כפורום לא נאות שברקע מדובר

ב אזרחי ותושבי רוסיה. שנישאו ב1990 בנישואין אזרחיים  ולא ערכו ביניהם  הסכם ממון.

כאשר בשנת 2011 רכש הגבר נכס מקרקעין ושמונה שנים מאוחר יותר ב2019 כאשר התנהל יישוב סכסוך בין השניים   הגישה האשה בנוסף לפתיחת הי"ס בד בקשה לסעד זמני להטלת עיקול זמני, ומתן צו לאיסור דיספוזיציה בנכסים הרשומים על שמו של הגבר בישראל, ובכלל זה בנכס המקרקעין.

כאשר בשנים 2021-2020 התנהלו מספר תביעות בין הצדדים בבית המשפט ברוסיה. שם דנו בענייני התרת נישואין וחלוקת רכוש(תביעה הוגשה על ידי המבקש ותביעה שכנגד). כאשר הרכוש  אשר נמצא בישראל, לא נדון במסגרת התביעות ברוסיה כשבשנת 2021 הגישה האשה תביעה הצהרתית, שבה עתרה מבית המשפט בישראל להצהיר, כי היא זכאית למחצית הזכויות בנכס המקרקעין, במיטלטלין המצויים בו ובכספים בחשבונות בנק בישראל.      לטענתה  לבית המשפט לענייני משפחה בישראל  הסמכות העניינית לדון בתובענה חרף העובדה, כי הצדדים הם אזרחי ותושבי רוסיה. לטענתה העובדה כי הנכסים שבנדון מצויים בישראל מקנה לבית משפט בישראל את הסמכות לדון בתובענה שבעניינם.

כאשר בקשתה התקבלה לעיקול מחצית משווי הנכס הבקשה יש לציין התקבלה מהרשמת הדנה בבקשה ובשנת 2022 עת מעבר רישום נכס המקרקעין אשר בבעלות חברה הועבר ע"ש אם הגבר

 טענות הגבר כמצוין מההחלטה :

"בית משפט זה לא קנה סמכות בינלאומית לדון בתביעה – התביעה לא הומצאה למבקש בשטח מדינת ישראל ואף לא התבקשה המצאה מחוץ לתחום, כפי שנדרש לעשות בנסיבות העניין. עורך הדין משה פרידמן אליו טענה המשיבה כי המציאה את כתב התביעה, אינו מייצג את המבקש "כדרך קבע" ואינו כתובת להמצאה. גם ההמצאה לנכס המקרקעין בישראל אליה המציאה המשיבה את כתב התביעה איננה כתובת מגוריו של המבקש (אשר מתגורר דרך קבע ברוסיה), אינה מהווה מען להמצאת כתבי בי דין כדין. לפיכך בית המשפט לא קנה סמכות בינלאומית לדון בתביעה ויש להורות על דחייתה.            בית משפט זה אינו הפורום הנאות לדון בתביעה – הצדדים אינם אזרחי ישראל, אינם מתגוררים בה ואף אינם דוברים או קוראים  את השפה העברית. הצדדים ניהלו הליכי גירושין לרבות הליכים בענייני רכוש לפני בית המשפט ברוסיה, בשתי ערכאות. המשיבה לא הייתה שבעת רצון מפסיקת הערכאה הראשונה ברוסיה, והגישה ערעור על ההכרעה בעניין חלוקת הרכוש בין הצדדים.

ביום 5.6.2020 ניתן פסק דין בערכאת הערעור ברוסיה במכלול טענות המשיבה ביחס לחלוקת הרכוש שבין הצדדים. ענייני הרכוש התבררו בבית המשפט ברוסיה וקיים מעשה בי דין. הפורום הנאות לדון בתובענה על כל טענות המשיבה ביחס לנכסיהם לכאורה של הצדדים, אשר לטענת המשיבה לא ידעה עליהם עת התנהלו ההליכים ברוסיה, הוא בית המשפט ברוסיה. הצדדים אזרחי ותושבי רוסיה, דוברי השפה הרוסית, יידרשו תרגומי מסמכים רבים, אימות תצהירים בפני הקונסול ברוסיה וכו'. יתרה מזו, הדין החל בעניינם הוא הדין הרוסי (ראו סעיף  לחוק יחסי ממון, תשל"ג-1973). בניגוד לטענות המשיבה, אין למבקש כל זיקה לישראל ואין לו נכסים על שמו בישראל. גם נכס המקרקעין אליו מתייחסת המשיבה רשום על שם אימו של המבקש ושייך לה. לנוכח כל אלה, בית משפט זה הוא אינו הפורום הנאות לניהול התביעה אלא בית המשפט ברוסיה. לא התנהל הליך יישוב סכסוך – יש להורות על מחיקת התביעה משלא קדם לה הליך ליישוב סכסוך על פי הוראות החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014 (להלן: "חוק להסדר התדיינות").כתב התביעה אינו מגלה עלית תביעה ומהווה שימוש לרעה בהליכי משפט – הצדדים סיימו לנהל את ההליכים המשפטיים בענייניהם הרכושיים בערכאה המתאימה בבית המשפט ברוסיה. הגשת התביעה לאחר תום הליכים אלה בבית המשפט לענייני משפחה בישראל מהווה ניסיון לערוך מקצה שיפורים, בעניין שהיה בידיעת המשיבה בעת ניהול ההליך המשפטי ברוסיה. המבקשת נמנעה מלהעלות טענותיה בעניין זה בבית המשפט ברוסיה מכיוון שידעה שאין לה כל זכות בנכסים שבנדון. לנוכח כל האמור לעיל, יש לסלק את התביעה על הסף ולחייב את המשיבה בהוצאות."

בטענות האשה טענה אחת מרכזית מבין יתר טענותיה היא למעשה שייכות מקומית של המקרקעין אשר בו היא מבקשת לדון עצם מיקומו אשר בישראל לטענתה מאפשר לבית המשפט ליטול סמכות שיפוטית בעניין הרכוש אליו היא מייחסת את בקשתה

איריס אילוביץ אשר בחנה את מכלול הנסיבות ובעיקרן את הסמכות בשל נסיבות המקרה אשר מרכז חיי הזוג לרבות ההליכים המשפטיים וההמצאות אשר נדרשו כדין דחתה את הבקשה והחליטה כי הסמכות הינה סמכות בינלאומית ויש לשפוט את עניי רכוש הזוג במקום מושבם דהיינו רוסיה ע"מ לאפשר לערער על החלטה זו את ביטול עיקול הנכס דחתה ב45 יום למידה ותערער האשה בנוסף ל7500 ₪ הוצאות ההליך אשר הטילה עליה .

לעניינים נוספים

עקבו אחרינו

במערכת

Previous
Next

הצטרפו לניוזלטר שלנו

בהשארת פרטים אתם נשארים מעודכנים,
פסק דין שטורף מחדש את הקלפים, שינוי חקיקה, החלטה חריגה,
בהרשמה מהירה ישירות למייל