נישואי בני הזוג נערכו בשנת 1977 במסגרתם הביאו לעולם שלושה ילדים .
משבר חמור שפרץ בין השניים ב2001 הוביל לפירודם . האשה הגישה תביעות שונות בינהם תביעת גירושים אך הצהרת הגבר הייתה כי לאשה "יישאר נשוי עד הקבר" במקביל לזאת תבע שלום בית.
המקרה שנידון בבית המשפט לענייני משפחה בת"א הוא למעשה תביעת הנזיקין בגין תקופת עגינותה של האשה שעולה לפי דבריהשל האשה בכמיליון ₪
מס' התחמקויות היו לבעל במתן הגט כאשר לא הופיע לדיון שנקבע לו באחד הפעמים ובדיון שלפניו אף הצהיר שהוא מעוניין בערעור.
בפסק הדין צורפו ציטוטים מדיוני ההוכחות מהם משתמע שהבעל מנסה לתפוס את הגט כ"ערובה" לעניין הרכושי .
השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר שדנה את המקרה ציינה את הכאב אותו חוותה האשה
" הנזק שאינו ממוני, המכונה "כאב וסבל", הינו הנזק שנגרם לתובעת בגין הפגיעה באוטונומיה שלה, משך 20 שנה, בהן הייתה כבולה, בעל כורחה, בקשר נישואין, שלא רצתה בו, כשאינה יכולה להינשא לאדם אחר. ראוי לציין שבשנת 2001 הייתה התובעת כבת 45 ויכלה לבנות זוגיות חדשה."
מעבר לזאת נימקה כיצד הגיעה לסכום הפיצויים כאשר היא מחלקת את הסכום לשני צירי זמן ומעבר לסכום הפיצויים ע"ס 160,000 ₪ הטילה הוצאות ע"ס 18.000 ₪
