טענות האחים שהתנגדו פורקו אחת אחרי השנייה בדיון ההוכחות לאחר שעלו בהן טענות על התנהגות בלתי ראויה של הבת הזוכה שבאה לידי ביטוי ע"י שליטה על האם טענות שהתבררו כעורבא ופרחא . פגם בפתק לאור העובדה שלא צוין בו תאריך קיבל מקום מכובד אצל גיל ונבחן לעומקו . לא פעם אחת אמרה האם כי רצונה לאחר מותה הוא להשאיר את הדירה בידי הבת הזוכה . האחים במקביל טענו כי קיים חשד שלא מדובר בכתב ידה אך חוות דעת מומחה גרפולגית הפריחה את הטענה כך צוין בפסק הדין:
"מסקנה זו היא ברמת הוודאות הגבוהה ביותר, ומתבססת על כמות רבה של כתב יד להשוואה, ועל התאמה בכל תכונות הכתיבה, אשר חלקן ייחודיות לכותבת".
ביטוי נוסף לטענות אשר הציגו המתנדים הוא הקשר בה הייתה אימם עימם אך הרצון יותר מהכל הוא שהביא את השופטת גיל על אף הפגם הצורני לקבל את טענות הזוכה ולאפשר את קיום רצון המנוחה .
ע"כ דחתה את התנגדות שלושת האחים והוצאות ע"ס 38.310 ₪ נרשמו לאור ההוצאות בבחינת כתב ידה של המנוחה ושכר טרחת עורכת הדין
