במרכז ההחלטה של נשיא בתי הדין הרבניים הועלתה סוגייה מעניינת לעניין סמכות בית הדין לסיים הליך ולפסוק חיוב כתובה לאחר מות הבעל והאם יש לזוכי העיזבון זכות עמידה בדיון זה?
החלטת בית הדין בבקשת רשות ערעור של זוכת צוואה שהיא למעשה אחות המנוח , כאשר הגשת בקשת הערעור הוגשה לאחר הזמן פציעות ניתן לומר מאחר וכבר נפסק בעניין כך הוחלט ואף פסק הדין הפך לחלוט על החלטת בית הדין הרבני בחיפה מינואר 2022.
בתיק הכתובה שהתנהל בין המנוח לגרשתו ובו פסק בית הדין על חיוב הכתובה. כמו כן מבקשת האחות לערער על החלטת בית הדין נוספת אשר דוחה את בקשתה לעיכוב הביצוע שהגישה.הרב דוד ברוך לאו אשר דן יחיד בבקשת הערעור מנמק בהחלטה החולשת על 13 עמ' את הסיבות המרכזיות בגינן הוא דוחה את בקשת הערעור חרף ומעבר למחוייבותו מאחר והערעור מוגש על פסק דין חלוט.
מפסק הדין מהתיק העיקרי לעניין הכתובה נכתב כי :
"אין ספק שמגיע לאישה את כתובתה"
