שני ערעורים על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בתל אביב (כב' השופט שמואל בר יוסף) מיום ובר"ע על החלטה משלימה בעניין פסיקת הוצאות. שלושתם אוחדו לדיון אחד בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ועניינם בתביעה כספית שהוגשה על ידי המשיב נגד המערער על סך של 50,076,000 ₪ . סכום התביעה עודכן בכתב תביעה מתוקן לסך של 68,390,078 ₪ בית משפט לענייני משפחה קיבל את התביעה במלואה, חייב את המערער לשלם למשיב סך של 50,076,000 ₪, כשהוא צמוד ונושא ריבית כחוק מיום הגשת התביעה, ובנוסף חייב את המערער בהחלטה משלימה מיום 14.2.21 בשכר טרחת באי כוח המשיב בסך של 1,874,700 ₪ והשבת הוצאות בסך של 177,200 ₪.
שני הצדדים לא השלימו עם פסק הדין.
הנפשות הפועלות בתביעה הינם גבר אמריקאי אשר בשל הסתבכות פלילית בארה"ב נאלץ לעבור ולהתגורר בשוויץ ואב אשתו אשר ייעד לארבעת מילדיו וכל אחד בנפרד סכום של 30000000 $ בהתנהלות של חשבונות בנק עם פיצול של חברות וחברות נאמנות תוך התנהלות ברישום מסודר של כל תנועות החשבונות וייעודם ובמהלך תקופה לא מבוטלת הכל התנהל כשורה עד לשנת 2008
בעקבות "הונאת מיידוף". ספגו החשבונות ירידה משמעותית על מנת להעמיד את החשבונות במצב בו היו לפני ההפסד שנגרם כתוצאה מההונאה, הפקיד בהן המשיב בשנת 2011 סכום נוסף. בחשבון D הפקיד המשיב סך נוסף שלא פחת מ 12,500,000 $ בגלגול ההונאות האלו ונערכו שינויים רבים לרבות הרשאה לקבלת מידע בחשבונות ובהמשך אף ביצוע פעולות נאלצו גם ובמקביל לאבד את אזרותם האמריקאית מה שהוביל לרישום חברות ע"ש מאחר והנשוא נשא אזרחות כזו וזאת עד לשנת 2016 עת הגשת תביעת הגירושין שבה בין היתר כרך את תביעת הרכוש , ובגדרה טען, כי כספי ההשקעה אשר נמשכו מהחשבון ונרשמו על שמו ניתנו לו במתנה על ידי המשיב ועל כן שייכים לו בלבד.
וע"כ הוגש הערעור והובא בפני:
כבוד סגנית הנשיא השופטת צילה צפת, אב"ד
כבוד השופטת עינת רביד
כבוד השופט נפתלי שילה
ערעור זה דן על עיקר פסק הדין, בגדרו טוען מגיש הערעור , כי טעה המותב העיקרי שקבע כי הכספים שהועברו מהמשיב והתנהלו בחשבון בנק הינם מתנה לכל דבר ועניין , חרף העובדה כי הכספים יועדו למשפחתה של ש' ובכלל זה גם למגיש הערעור .
