התנגדות היועמ"ש נבעה בשל אי עמידתן של השניים בתנאים המצדיקים צו הורות פסיקתי עפ"י הנחיות ביצוע ההזרעה המלאכותית עקב חשש זה בבקשת היועמ"ש לדחות את בקשת בנות הזוג עוד הוא מעלה כי מקרה מורכב זה אינו בר פיקוח ובעל מנגנון סינון כמו במקרים של הליכי פונדקאות ואימוץ מטענות הזוג עולות מס' נקודות אותם ציינו בבקשה באמצעות ב"כ עורכת הדין ענת כהן ועורך הדין יהונתן לוי כי יש להן כוונה משותפת לגדל את הקטינים במשותף כשוות לחובות ולזכויות תוך זוגיות כנה התאמה בין מציאות חיי הקטינים לבין הסטטוס המשפטי של המגדלים: טובת הילד והתאמה בין מציאות חיי הקטינים לבין הסטטוס המשפטי של המגדלים הינם עקרונות מרכזיים לפי טענת המבקשות. רצף הארועים התרחשו בסוף היריון או לאחר הולדת הקטינים: המבקשות טוענות כי הקשר ביניהן התקיים לאחר היריון ו/או לאחר הולדת הקטינים.
עוד הוסיפו כי הקשר בינהן החל 9 חודשים טרם ההורייה. התנגדות להשגת צו אימוץ לקטינים: המבקשות טוענות כי קבלת צו אימוץ לקטינים תפגע במרקם המשפחתי הקיים. מעבר לכל טענו עורכי הדין כי עיקרון מרכזי אחד יש לבטא בקבלת הבקשה עקרון טובת הילד לכן מבקשות הן להורות על מתן צו הורות פסיקתי רטרואקטיבי ממועד הלידה .
בגנית הנשיאה השופטת שירי היימן כדרכה בקודש בטרם הכרעתה הציגה מס' פסקי דין עליהם הסתמכה ונימקה באופן חד ערכי מדוע היא מקבלת את הבקשה ומדגישה את הסיבה המרכזית שהובילה אותה להכרעה מתוך העיקרון הידוע של טובת הילד כך כתבה:
" אין ספק בליבי כי טובת הקטינים היא כי המציאות המשפטית תשקף את המציאות המשפחתית לתוכה נולדו ובמסגרתה הם חיים וגדלים, כי לא יהיה הבדל במעמדם מול המבקשת 2 לעומת מעמדה של אחותם. מתן צו הורות פסיקתי למבקשת 2 על הקטינים תקנה למסגרת המשפחתית, הקיימת ממילא, תחושת יציבות, וודאות ואחידות. כל תוצאה אחרת תפגע בטובתם של הקטינים ובסיפור חייהם ותפגע במארג המשפחתי."