ערעור על הכרעת וגזר הדין על רצח אשתו ההרה העלתה להרכב בעליון שאלה האם רצח של אשה הרה נכנס להגדרת אכזריות מיוחדת

בעקבות הרשעתו של עאוני זידאת על רצח בכוונה תחילה ועל שיבוש הליכי משפט של אשתו אחלאם זידאת הגיש עאוני באמצעות עורכות דינו טליה גרדיש ורויטל סבג שקד ערעור על הכרעת וגזר הדין לעונאי כידוע נפסק מאסר עולם בעקבות הרצח ומעבר לזאת מס' עונשים נלווים . כעולה מפסק הדין של הערעור עולה כתב אישום מצמרר עם תיאורים כיצד בתיעוד החזותי מחומרי החקירה עולה שהרצח בוצע בצימר שהוכן מראש ע"י עאוני וכיצד שידל את אשתו להגיע לצימר שנשכר ע"י המניע לרצח ככל הנראה בשל העובדה כי אשתו אחלאם .החלה לפעול לפרידה מעואני עקב התנהגותו האלימה כל זאת שהיא בהריון קדם ולא רצתה לחשוף את בנה להתנהגות אביו .
בערעור בבית המשפט העליון הרכב של שלושה שופטים דן בערעור השופטים כבוב,אלרון ושטיין כאשר את מרכז פסק הדין כותב השופט אלרון ומתייחס לרפורמה בהגדרת ההמתה אותה העלה כחלק מטיעוני הערעור ונושא השיבוש באיך לא נחקרו מס' דמויות העולים מקבצי האאודיו של חומרי החקירה .גם כן קיבלו התייחסות ובאשר להודאותיו השונות וניסיונות שיבוש החקירה לרבות הכחשת השהייה בצימר מקום ביצוע הרצח
מארג ראיות נסיבתיות כינתה עורכת הדין שרית משגב ( מטעם היועמשי"ת ) את מכלול הראיות והשופט אלרון במשנה זהירות רבה מפרש כיצד פסק כפי שפסק בית המשפט המחוזי שהובילו להרשעתו עוד התייחסותחשובה שקיבלה התייחסות בפסק הדין היא העובדה כי עד למתן פסק הדין בערעור לא נמצאה גופתה של אחלאם אך ניתן ללמוד הרבה מהודאתו של עוואני שקיבלה הכרה מלאה ומהימנה :
א"יה וסוהיל העידו כמפורט לעיל, כל אחד בדרכו שלו, כי המערער התוודה בפניהם שרצח את המנוחה. גרסאות אלו המפלילות את המערער אומצו על ידי בית המשפט המחוזי תוך שנקבע כי עדות סוהיל "הותירה רושם מהימן מאוד", וכי עדותה הראשית של איה אותנטית "אמינה והותירה רושם ברור של דברי אמת". בהקשר זה, כאמור נקודת המוצא היא כי ערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בממצאי עובדה ומהימנות שקבעה הערכאה הדיונית."

בסיכום דחיית הערעור אף אכזריותו של עוואני למקרה הרצח קיבלה ביטוי לעניין המתת העובר בנוסף לרעייתו :
" בהינתן העובדה שכל רצח הוא מעשה אכזרי, ברי הוא, לטעמי, כי מעשה רצח מתבצע "באכזריות מיוחדת" כאשר אכזריותו עולה בבירור על אכזריותו של רצח ככזה. לפיכך, אינני רואה עמימות – בוודאי לא עמימות שעולה כדי בעיה חוקתית – בביטוי הכללי "באכזריות מיוחדת" (ראו והשוו: מרדכי קרמניצר וחאלד גנאים הרפורמה בעבירות ההמתה (2019) – לאור עקרונות היסוד של המשפט ומחקר היסטורי והשוואתי 320-318, 444 (2020)). לטעמי, פשיטא הוא, כי רצח של אישה הרה, אשר מונע על ידי הרצון להמיתה וכן למנוע את הולדת עוברהּ, הוא מעשה שאכזריותו עולה על רציחת אישה שאינה נושאת עובר ברחמה, אשר מתבצעת בנסיבות זהות או דומות. "
לנושא אכזריות ייחס אלרון לאכזריות מיוחדת אשר קיבלה התייחסות בפסיקה האמריקאית וציטוטי ממנו גם הם הובאו בפסק הדין הנוכחי.