הסכם הממון שקיבל תוקף של פסק הדין היה ברור וכוונות הצדדים היו ברורים כאשר כעולה מההסכם מדובר בהסכם אשר בא למעשה להגדיר את ההפרדה הרכושית ואת הפעולות הנדרשות לקיים כונות אלו שבעיקרם מדובר על הדירה בתל אביב .
לדברי הגבר וכעולה מטענותיו כוונת ההסכם הייתה כי דובר על הדירה הנוספת בבקעת אונו ולגבי הדירה בתל אביב דובר על 20 % ממנה ולא במצטבר .
הזוג שנישא ב2012 ומנישואין אלו הביאו לעולם שני ילדים גם דמי המזונות הוגדרו בהכם הממון בעת גירושין.
הערעור הוגש על פרשנותה של השופטת מירה רום פלאי מבית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ שאחוזי חלקה של האשה נידונו .
עוד עולה מפסק הדין שינויים ותוספות להסכם הממון שרצו לנסח הצדדים לאחר שקיבל תוקף של פסק דין אך הרכב השופטים נימק שינויים אלו בתוספת אשר נכתבה בכתב יד על ההסכם עצמו ("בגדר מחשבה בלבד") .
מעבר לדחיית הערעור הטיל הרכב השופטים על הגבר 35.000 ₪ הוצאות שישולמו מהערובה אותה הפקיד הגבר .
