פערי שמיים וארץ בין הכנסות הגבר כפי שטענה האשה אל מול מה שקיים בפועל בנוגע להכנסותיו של הגבר שלפי טענותיה מדובר באלפיון עליון וחייהם כפי שהציגה אותם הם חיי פאר עם חופשות בסוויטות מפוארות בנופשים המשפחתיים . בהתאם להכנסותיו שמגיעים לדבריה ל158,000 ₪ מהמניות השונות שבחברה שבבעלותו ומהשכירויות השונות שבנכסיו. מנגד הגבר טוען כי כל חייהם הם חיו מעבר ליכולותיהם הכלכליות וכי הנכסים השונים הם רשומים תחת חברה משפחתית וע"כ אין לראותם כחלק מההכנסות השוטפות עוד הוא טוען כי הכנסותיה של האשה כפי שהציגה אותם רחוקים מאותם 2500 ₪ אותם הציגה בכתבי הטענות.
השופטת אורית בן דור מבית המשפט לענייני משפחה בבירה שדנה במקרה מנמקת בפסק דין החולש על 26 עמודים מדוע אין היא מקבלת את טענות האשה ביחס להשתכרותה וכיצד ניתן לחשב את פערי השכר אותם הציגה בהתאם לפוטנציאל ההשתכרות שלה בעקבות עבודתה האחרונה כשכירה במקביל היא מפרטת את חישוב המזונות בהתאם לזמני השהות שאין חולק כי שלושת הקטינים לנים אצל האב ביחס לזמנים שלה . מעניין מאוד בפסק הדין התנהלות הוצאות הילדים אשר משולמת מכספי החברה אזכור של טענת ב"כ של הגבר עורכת הדין רות דיין וולפנר כי העובדה שהוצאות אלו משולמים מכספי החברה לא מעידים כי מדובר ברווחי הגבר כנראה עשתה את שלה ומכאן פסקה על האב מזונות בהתאם לצרכי הילדים והנסיבות השונות של המקרה. במקביל מתארת בן דור את הפער בין סכום המזונות הזמניים אשר נפסקו לאלו של פסק הדין הזה ואת התקופה בה שילם הגבר ביתר שאת ומפרטת באופן דקדני את הסכומים השונים אותם ישלם כמזונות ובעקבות התעקשותה של האשה על המשך ניהול התיק לאחר שחזרה בה מהסכמתה הטילה על האשה הוצאות ע"ס 12.000 ₪ .
