הבקשות להסרת הפרסומים, העיכובים בהליך המשפטי שגררו הוצאות נוספות והמחיר הכבד שייאלץ הגבר לשלם בגין לשון הרע , השופטת מיכל ברגר בלום מתארת את ניסיונות הגבר לסכל זירוז בהליכים ואת סירובו להסיר פרסומים כתוצאה מכך ההליך נוהל והביטוי הגיע בהוצאות בסכום הכבד שהוטל המקרה מתייחס לבני זוג לשעבר אשר הכירו זה את זה בשנת 2010, בזמן שהייתה האשה אזרחית ותושבת מולדובה ואילו הגבר אזרח ותושב ישראל. השניים ניהלו משק בית משותף . לצורך הסדרת מעמדה של האשה נפתח תיק איחוד משפחות בגינו קבלה האשה מעמד ארעי על בסיס הזוגיות שקיימו השניים.
בזמן שהייתה האשה בהריון ולאחר כארבע שנות זוגיות , עלו יחסי הצדדים על שרטון, והם נפרדו ובגין כך בוטל מעמדה הארעי של התובעת בארץ והיא הצטוותה לעזוב את ישראל.
כיוון שכך היא עזבה את הארץ כשהיא בהיריון. בנם המשותף של הצדדים נולד ביום כחצי שנה לאחר מכן. בשלב מאוחר יותר הותרו נישואיהם
בחודש אפריל 2021 החל הגבר לפרסם פרסומים שונים ברשתות החברתיות הנוגעים לאשה בנוסף, פנה באופן ישיר למכרים ולבני משפחתה של התובעת תוך שהוא מזהיר אותם מפניה. לאור גילויי האשה בדבר הפניות ביקשה ממנו להסירם .
באוקטובר 2023 דיון הוכחות שהיה אמור להתקיים נדחה עקב סירובו של הגבר לאפשר לאשה להעיד בהיוועדות חזותית, בקשה שהתבקשה בשל המלחמה שפרצה בארץ.
בהמשך נדחה גם דיון ההוכחות שנקבע ליום 1.2.24 נדחה בעקבות מחלת הקורונה בה לקה עורך דינו של הגבר משכך גם בוטלה טיסתה של האשה . כך שההוצאות גם הם כבר בהתאם עלו .
לאחר עיכובים אלו התקיים הדיון ביום 22.5.24 ובמסגרתו גם נשמעו סיכומים בע"פ. בסיום הדיון הציע בית המשפט לצדדים הצעה אשר הגבר סירב לקבלה
. משכך ניתן פסק הדין ע"י השופטת מיכל ברגר בלום מבית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ.
השופטת בלום קיבלה את טענות האשה בדבר הפגיעה תוך שהיא מפרטת מה נדרש ע"מ לפסוק בגין לשון הרע והוצאות הדיבה עם זאת לגבי הסכום שאותו תבעה האשה (250.000 ₪) לא קיבלה בגרגר ופסקה על הרף המקובל בהתאם לפרסומים 125.000 ₪ עליהם הוסיפה הוצאות ע"ס 30.000 ₪ את הסכומים ציינה ברגר היא מטילה תוך משנה זהירות בתביעות מסוג זה.