מאת: שירה דיוק -מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית
פרשנים רבים מתמודדים עם השאלה איך ייתכן שכל הציוויים על בניית המשכן חוזרים על עצמם
כמעט מילה במילה. כפי שנכתב בפרשת תרומה ובפרשת תצווה ואחר כך גם בפרשת ויקהל ואף
בפקודי.. נראה מיותר לא? מה גם שברור לנו שהתורה מדייקת בכל מילה ומילה. אז מה פספסנו ?
מכל הפרשנויות המגוונות אהבתי אחד במיוחד. שלוקח אותנו לשיעור במחוזות הזוגיות. והרי כל
זוגיות מתמחה בבניית המשכן שלה להשראת שכינה .
פרויקט בניית המשכן מתחיל בפרשת תרומה ונמשך אל תוך תצווה לאחר מכן בפרשת כי תישא עם
ישראל חוטא בחטא הבגידה הקשה ביותר , חטא העגל. ואז חוזרים לפרויקט המשכן בפרשות ויקהל
ופקוד י. רק מילה אחת השתנתה כאן. או ליתר דיוק אות אחת חדשה הצטרפה. במקום המילה "ועשו
")לשון ציווי מיוחד, ועשו מלשון עבר ובמקביל אף ציווי עתידי( בפרשות הראשונות, התורה כותבת
"ו יעשו" בפרשות שלאחר חטא העגל .
וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַן אֹהֶל מוֹעֵּד וַיַּעֲשׂוּ בְׁנֵּי יִשְׁׂרָּאֵּל כְׁכֹל אֲשֶר צִוָּּה יְׁהוָּה אֶת מֹשֶה כֵּן עָּשׂוּ .
למרות הנפילה הנוראית לשפל המדרגה, בגידה בקב"ה, עדיין האהבה בין הקב"ה לעם ישראל
קיימת, היא לא נפגעה. היתה אכזבה, היה כעס ה' כמעט רצה לכלות את בני ישראל, לסיים את הענין
ודי. אבל לא. אהבה גדולה שורה בין הבורא לברואיו ובין העם לאלוקיו. היינו חושבים שאולי לאחר
הנפילה הציווי ישתנה, אולי ה' לא ירצה קרבה עם עמו.. . אנו מוצאים דברים בהיפך הגמור- בני
ישראל חברו יחד לשיתוף פעולה מעורר השראה. בנין המשכן וכליו נכנסו להילוך גבוה בקפידה על
כל פרט ופרט. קצב המלאכה היה כה מהיר עד שמשה רבנו נאלץ להפסיק את רוח הנדיבות והנתינה .
. המשכן והכלים נבנו בדיוק כמו הציווי המקורי .
כך מסביר הספורנו: "ויעשו בני ישראל' – הפעולה כולה על שלמותה נעשתה על ידי כל ישראל. קצתם
התנדבו ממון, קצתם עשו את המלאכה בנדבת ליבם לעשות רצון קונם" . כלומר, המלאכה בשלמותה
אכן נעשתה על ידי כל ישראל, שהרי כל אחד ואחד נתן את חלקו.
המשכן, לעומת בתי המקדש, לא הושמד ולא נפגע מעולם על ידי אויבי ישראל. הוא וכליו גנוזים וכפי
הנראה גם ישמשו אותנו במהרה בימינו, בבית המקדש השלישי . תולה זאת הספורנו, בין השאר,
בקדושת עושי המלאכה. מהי אותה קדושה של עושי המלאכה?
עם ישראל מתאושש משבר גדול מנפילה קשה, אבל במקום להתייאש מהמרחק, להתבייש בנפילה
ולהתרחק עוד ועוד, הם משלבים ידיים ומתאחדים. מטפסים למדרגה גבוהה, הם נאחזים באהבה של
הבורא, הם מלאי תקווה שמעתה רק תיקון ומתוך תודעה נפשית זאת הם בונים יחד את המשכן .
עם ישראל השכיל ליצור קומה גבוהה ואיתנה כצלקת לחטא העגל. ומקום זה הוא כל כך חזק עד
שאומר הספורנו שהמשכן שנבנה ישמש אותנו בבנין הבית הבא !
כולנו עוברים תקופו ת בזוגיות , שמחות ולעיתי ם מאתגרו ת . כך הם החיים. אך אם נצליח בזמן משבר
לבחור להתמקד באהבה שיש בינינו, לאהוב את השני, לקבל אות ו ולהבין שכולנו נו פלי ם. נחבור יח ד
ולא נעזוב , נתמלא בתקוה ויחד נתקן! התוצאה תהיה צלקת יפה וחזקה ביותר. יותר היא לא
תישבר .
קבלו על עצמכם שהאהבה לעולם תישאר והיא תהיה הכח המניע בשעת משבר. כל אחד משקיע
ונותן לתיקון לפ י כוחו – כל אחד יתעצם, הזוגיות תצמח
והמשכן הפרטי יצמח עוד קומה.
בהצלחה !
שירה דיוק- מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית
בעלת תואר ראשון בחינוך וגיאוגרפיה ותואר שני בחינוך יהודי.
ברקע שנים של עבודה עם נוער שוליים- הבנת צרכי הנוער והתמודדות עם מעברי גיל ההתבגרות
ניהול מכינה קדם צבאית ,לימוד של שנים רבות על חסידות בבית מדרש לנשים (מתן, באור פניך)
מלמדת בבתי מדרש לנשים. עשייה נוספת גם בתחום של אומנות וכתיבה .
