מחלוקת כספית אשר התנהלה אצל השופט בן שלו הגיעה לסיומה עם פסיקת השופט שברקע המקרה מדובר על זוג שנישא ב2008 וממש לאחר הנישואין רכשו משק במושב אשר בגינו נלקחה הלוואת משכנתא וכספים אשר הועברו לצרכי הרכישה תחת הסכם בנוגע לתנאי ההלוואה של הורי הבעל.
הורי הבעל נרתמו להלוואה בתנאי תוקף נישואין ע"ס 300,000 ₪ לצרכי הרכישה ברוב פסק הדין לא היו מחלוקות על העובדות אלא על פרשנות גובה ההחזר באם ייצמד למדד בן שלו שבחן את נסיבות המקרה לרבות שמיעת עדויות של הגורמים מצא לנכון לקבל את התביעה באופן חלקי למדד אך לא את פירות ההשבחה כך ציין:
"לפיכך סדרם של הדברים הוא שעל הנתבעים להשיב לתובעים 300,000 ₪, כשהם צמודים למדד המחירים לצרכן ממועד כריתת ההסכם ועד למועד מתן הגט וממועד זה ואילך יתווספו לסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
חיובים אלה הם ביחד ולחוד ולעניין זה תשומת לב הצדדים גם להוראות סעיפים 55 ו- 56 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973.
לבסוף ולמען הסדר הטוב, אדרש לטענות התובעים לעניין דמי שימוש או פירות המשק. התובעים עצמם מבהירים שכך או אחרת, זכותם היא חוזית. מכאן שבהיעדר עילה קניינית הנובעת עם זכויות במשק, לא קמה להם עילה לתשלום דמי שימוש, ואף לא לפירות שכירות המשק. כפועל יוצא, ראש זה של תביעתם נדחה בזה. "
בנוסף לזאת חייב את הנתבעת בסכום הוגן של 10000 ₪
