מאת שירה דיוק- מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית
גדולים השלמים שעושים שלום…
למה קשה להגיד תודה? למה קשה לנו לראות את הטוב שנעשה עימנו ולהכיר את ערכו?
בני הזוג מעניקים כל כך הרבה שפע אחד לשני, מדוע אנשים לא שמים לב לשפע הטוב הזה?
"אני הבאתי את הכיסאות מההורים שלה לסעודה, קניתי וסחבתי את ארגזי היין וכל הקניות ,חזרתי לחנות כמה פעמים על כל מצרך ששכחה ואפילו תודה לא אמרה."
"אני בישלתי לבד בלי עזרה, קישטתי את הבית, ערכתי שולחן הגשתי, שטפתי סדרתי ,הוא לא יכול לפרגן? רק מחמאה קטנה?"
מה קרה כאן?
בעל "חובת הלבבות" יסביר לנו: "ריבוי התעסקותם בענייני העולם וקיבוצם אותם, ודאגתם על מה שלא השיגו ונבצר מהם תענוגותיו… כי כל זמן שהגיעו בו לדרגה ביקשו מה שלמעלה ממנה וחשקו במה שאחריה, לפיכך זלזלו בטובות העצומות וקלו בעיניהם המתנות המרובות.." (פתיחה לשער הבחינה בספרו).
טבעם של אנשים שעסוקים מאד בהשגת יעדים /הצלחות/רכוש/מילוי צרכים פיסיים ועוד.. אבל גם כאן אין להם נחת. סיימו בהצלחה תואר ראשון מיד מסתערים על תואר שני, שיפצו והחליפו שירותים ועכשו מתחשק גם להחליף מטבח. וכן הלאה. מילוי צורך אחד מוביל לרצון לעוד דברים שרוצים לקבל. בעיקר עסוקים במה שעוד לא השיגו או קבלו.
התנהלות זו אינה מאפשרת עצירה והתבוננות בכל הטוב שקבלו, ובוודאי לא הכרת תודה על ההישגים השונים. להיפך, התחושה העיקרית היא 'לא קבלתי כלום ואין לי על מה להודות'. לפעמים מחשבה אפילו קשה יותר שאני מקופח ולא קבלתי את מה שמגיע לי לקבל ולא רק שלא אומר תודה אלא גם אגיש תלונה…
בני הזוג (מסעודת פורים) השקיעו מחשבה מרובה איך להקל על השני איך להיטיב עם השניה אך שניהם לא זוכים להכרה בכך מבני זוגם. כי כל אחד מהם עסוק וטרוד במה שהוא עוד צריך, במה שהוא עוד רוצה לקבל מהשני. "יש עוד כל כך הרבה משימות לעשות לפני שיגיעו האורחים למה הוא לא עוזר לי עוד? צריך לתקן את התחפושת ולעטוף את משלוחי המנות ולהחליף מנורה שבדיוק נשרפה ו…" שני בני הזוג עסוקים במה שהשני עוד לא עשה בשבילו, ובמה שראוי שיעשה עבורו. צורת חשיבה זו לוקחת כמובן מאליו את כל מה שהשני עושה ופועל בבית. הסתכלות זו מעוורת את עיניו מלראות את כל מה שקבל מבן הזוג. שהרי הוא חושב: " שבן הזוג לא רואה אותי,ולא משקיע בי ולא עשה כלום, אולי בסה"כ הביא כמה דברים.."
שלושתכם נפגעים! שני בני הזוג והזוגיות שלכם. נפגע מי שאינו מקבל תודה על מאמציו ומעשיו, נפגע מי שאינו מכיר תודה, הוא מתעוור, אילו היה רואה את כל הטוב שבן הזוג עשה עבורו היה מגלה כמה הוא חשוב בעיני השני. נפגעת הזוגיות האחד כבר לא רוצה להשקיע בשני כי השני לא רואה את המאמץ והשני עיוור, איך נתקדם כך ..
נעצור לרגע ונקריב קרבן שלמים, קרבן שמובא מעבר לציווי, סתם מרצון טוב להודות לה'. נתבונן בכל הטוב והברכה שאנו מקבלים מבני זוגנו, נזהה את המחשבה והמאמץ של השני להקל ולהתחשב בנו . אם נשים לב לכל הטוב הזה נבין עד כמה אנו חשובים ואהובים בעיני המעניקים לנו.
ואז איך אפשר שלא לומר תודה.?!
תשובות נוספות לשאלה למה לא אומרים תודה…
1.אם אומר תודה זה שם אותי במצב של הכרה בכך שנזקקתי לך וזו תחושה מורידה שאני נזקקת לעזרה (מה אתה סופר על, ה' ברא את העולם כך שנזדקק לעזרה מדי פעם..)
2. אם אומר תודה, אכיר בכך שעזרת לי וכעת אני חייבת לך, ואני לא רוצה להיות חייבת לאף אחד..תחושה מלחיצה להיות חייבת משהו למישהו.. (נתינה היא מהלב,מרצון, אל תקיימו מערכת יחסים של התחשבנויות..מסוכן ולא נעים).
שירה דיוק- מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית
בעלת תואר ראשון בחינוך וגיאוגרפיה ותואר שני בחינוך יהודי.
ברקע שנים של עבודה עם נוער שוליים- הבנת צרכי הנוער והתמודדות עם מעברי גיל ההתבגרות
ניהול מכינה קדם צבאית ,לימוד של שנים רבות על חסידות בבית מדרש לנשים (מתן, באור פניך)
מלמדת בבתי מדרש לנשים. עשייה נוספת גם בתחום של אומנות וכתיבה .
