על ערש דווי ניתנה הצוואה בע"פ . האב שידע על קיום חוב של בנו בסכום של מיליונים רצה ככל הנראה להימנע מתשלום החוב של בנו ולכן ציווה את כל רכושו לאשתו .
הצוואה הועלתה על הכתוב כזיכרון דברים לאחר מותו והיא ניתנה בע"פ בידי עדים קרובי משפחתו של המנוח הבן חייב עורך דין במקצועו שחב חוב של למעלה מ2.5 מ' ₪ לאחד מלקוחותיו עבור חכירת קרקע שלא בוצעה בפועל אך תשלומיה לא שולמו על החוב המצטבר כיום הגיש הנושה התנגדות ע"מ לפרוע את החוב .
המתנגד הנושה טען כי הצוואה לא עלתה בהזדמנות הראשונה שהייתה לעדים להעלותה . מדובר בצוואת שכיב מריע המצריכה את הזמן הקרוב ביחס למתן הצוואה.
השופטת שירי היימן שדנה את המקרה בחנה את התנאים לקיום צוואה מסוג שכיב מריע והכריעה כל כל תנאיה קוימו . מעל הכל הביטוי של רצון המצווה הגובר על כולם . לגבי הטענה על הזמן בו טען הנושה כי יש להעלותה . הסבירה היימן כי מדובר במגזר הערבי וישנה תקופת אבל בה נהוג במגזר זה כי אין לדון בעניין. במקביל ציינה כי היא מבינה שהצוואה ניתנה בדיוק על מנת להימנע מתשלום החוב אך מעל הכל רצון המצווה.
היימן פסקה על צו קיום הצוואה והטילה הוצאות ע"ס 10000 ₪ עבור ההליך.
