במסגרת ההחלטה אותה נתנה עביר גבריס לעניין צו עיקול זמני של רכוש אשר נצבר במהלך הנישואין של בני הזוג ישנו מן הצורך לבחון באם החשש אותו הביעה האשה הינו מוצדק והאם במסגרתו יכולה היא בבקשתה לעקל את הרכוש המדובר בסיפור הרקע של בני הזוג מדובר על רכוש רב שנצבר הכוללים:כלי רכב מבנה, נחלה, חשבונות בנק .
רכוש זה נצבר ע"י שני בני הזוג לטענתה של האשה וכי איומיו של הגבר כי " ייעשה כל שביכולתו ע"מ לא לחלוק עימה ברכוש המשותף שצברו בעמל רב"
עלולים להגיע לכדי מימוש
בין היתר בבקשתה של האשה צוינה כי הרכוש נצבר גם במהלכה של תקופה בה היא הייתה העובדת היחידה לזוג שני ילדים קטינים וההחלטה נתקבלה במעמד צד אחד תוך הסבר להצדקת עצם קיומה של הבקשה :
"האם הראתה המבקשת/התובעת קיומן של ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה? התשובה לכך חיובית. נפסק, כי די בכך שבית המשפט ישתכנע כי התביעה אינה טורדנית וכי קיימות שאלות המצדיקות קיומו של דיון. אין צורך לפסוק באופן סופי בדבר צדקתו של מי מבעלי הדין, ושיקול הדעת המופעל במסגרת בקשה לסעד זמני נועד רק לצורך קביעתה לכאורה של זכות ולא לצורך החלטה סופית ומוחלטת בפלוגתא"
ההחלטה אשר אותה קיבלה עביר גבריס רשמת בכירה בית משפט השלום ומשפחה במחוז צפון התקבלה במעמד צד אחד אשר במתן ההחלטה הורתה על עיקול מחציתו של הגבר .
