"אנו קוראים למחוקק להבהיר באופן ברור ומפורש אשר אינו משתמע לשני פנים את משמעותה והיקפה של סמכות בית הדין לדון במזונות ילדים בכרוך לתביעת הגירושין שהמחוקק הקנה בסעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, כפי שהתכוון לה מלכתחילה. לקבוע, כי מדובר בסמכות דיון מלאה בכלל צורכי מזונות הילדים עד הגיעם לגיל בו הוריהם אינם מחויבים עוד במזונותיהם, ולא כהשבת הוצאות למזונות הילדים בלבד, ולחסוך מהצדדים את הצורך בפסיקה נוספת בבית המשפט בעניינם."
בקשה חריגה בהחלטה מעיר הבירה להבהרת הסמכויות הנתונוות לבתי הדין הרבניים בעניין סמכותם לפסוק במזונות ילדים כאשר התביעה כרוכה לתביעת הגירושין המקרה בו ניתנה ההחלטה הגיע מבית הדין האיזורי בירושלים שהמקרה מתייחס לאשה שהגישה תביעה
להחזר הוצאות בכרוך לתביעת הגירושין – שהתובעת מוציאה עבור מזונות הילדים המשותפים כשהיא מיוצגת באמצעות עורכי הדין עידו דיבון ויונתן אליאס אשר התייחסו לנושא הסמכות עפ"י הלכת שרגאי ומנגד הגבר שמיוצג באמצעות עורי הדין אליחי קדוש ודב פרימר טענו מהלכתו של השופט מני מזוז בנוגע לסמכות זו דרך עתירה לבג"צ:
"על החלטתנו זו הגיש האיש עתירה לבג"ץ 8219/22 בה טען כי החלטתנו בעניין כריכת מזונות הילדים סותרת את פסיקת בע"מ 7628/17, אשר ההלכה בה לטענת האיש כאמור נקבעה בדעת הרוב על פי עמדת השופט מזוז. בעמדתו זו נתן השופט מזוז פרשנות מצמצמת להלכת שרגאי אשר מונעת דיון בבית הדין בכלל ענייני מזונות הילדים, ומבטלת כמעט לגמרי את סמכות בית הדין שהוקנתה לו בסעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, לפיו "יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג".
הרכב הדיינים שדן במקרה הרב אוריאל לביא – אב"ד, הרב דוד מלכא, הרב חיים ו' וידאל אף התנצלו בפני בני הזוג על שעליהם שוב לעבור מסכת משפטית בטלטול הסמכויות וע"כ דחו את בקשת האשה מאחר והסמכות עדיין נתונה ועומדת בפיתחו של בית המשפט העליון
בזהירות רבה ציין ההרכב גם את סמכותם לדון בתביעות מזונות ילדים וכך ציינו:
"להסיר ספק ולמנוע טעות בהבנת הנאמר בהחלטה זו, אנו מבהירים, כי אין בכל האמור כדי למנוע מבית הדין לדון בתביעות למזונות הילדים הנכרכות בתביעות הגירושין, בהם לא עותר מי מהצדדים לבג"ץ ולא ניתנו על ידו צווי ביניים המותירים לבית הדין סמכות מצומצמת ביותר כמתואר לעיל. כידוע ישנם כיום הליכים רבים לבירור תביעות למזונות ילדים בבתי הדין בארץ בהם לא נדרשה התערבות בג"ץ. באותם הליכים נכון וצודק שבית הדין ימשיך וידון באופן מלא בתביעת מזונות הילדים, בהתאם לפסיקתו של בית הדין הרבני הגדול בנדון."
