200.000 ₪ בגין הפגיעה החמורה בפרטיות האשה זה המחיר שפסקה ואלך על הפגיעה בפרטיות באה יותר כך נראה לשמור על כבודה של האשה . הסיפור אותו מגולל פסק הדין נפרס על ציר זמן ארוך .
רקע המקרה
המקרה מתייחס ללבני זוג שהחליטו על סיום נישואיהם, מס' חודשים לאחר מכן עזב האיש את הבית. זמן קצר לאחר מכן, ביוני 2020, פרץ האיש למכשיר הטלפון של אשתו באמצעות טאבלט, וגנב תמונות וסרטונים אינטימיים שלה עם גבר אחר. האיש מחק את הנתונים מהטאבלט כדי לטשטש את עקבותיו.בהמשך, הוא שיתף את המידע עם אחיו, ויחד הם הציגו את התמונות להורי האישה תוך איומים על הפצתן ברשת ובמקום עבודתה, אם לא תחתום על הסכם גירושין שפוגע בזכויותיה.
בין היתר ובעקבות ה"שלל" לכאורה שהרגיש הגבר המצוי בידו נכללו גם דרישות המשתמעים כאיומים ובין היתר כללו גם אזכורים לכך ש"בגיל מסוים הילדים יגלו מי היא אמא שלהם."
האישה טענה כי מדובר במעשים זדוניים ומכוונים שנעשו במטרה לפגוע בה, והגישה תביעה לפיצויים בהתאם לחוק הגנת הפרטיות וחוק איסור לשון הרע, בדרישה לפיצוי של 144,000 ש"ח על כל פרסום של התמונות.
בית הדין הרבני הוציא צו מניעה המונע את הפצת התמונות, והאיש לא הצליח להוכיח את טענתו להגנת "אמת דיברתי" במסגרת החוק. העו"ס סירבה לצפות בתמונות
טענות האיש ואחיו:
בגידה והתמודדות: האיש גילה באופן חוקי כי אשתו בגדה בו עם מפקדה הישיר במשטרה. הוא עימת אותה עם הממצאים, והיא הודתה, אך גם איימה עליו בתלונת שווא על אונס. היא אכן הגישה תלונה, ולטענת האיש, תלונה זו היא שקרית וזדונית.
הטלפון והטאבלט: האיש מכחיש שפרץ לטלפון הנייד של האישה או גנב את התמונות שלא כדין. לדבריו, התמונות נמצאו בטאבלט האישי שלו, שנקנה לו כמתנה מהאישה, והוא נחשף אליהן בדרך חוקית.
שיתוף התמונות: האיש הציג מספר קטן של תמונות צנועות לאחיו כדי להתייעץ עמו כיצד לפעול בעקבות הגילוי. אחיו והורי האישה נפגשו לדון בגורל המשפחה, וההורים התעקשו לראות את התמונות.
הכחשת איומים: האיש ואחיו מכחישים שאיימו להפיץ את התמונות ברשת או במקום העבודה של האישה. הם טוענים כי מטרתם הייתה לשמור על דיסקרטיות כדי למנוע מבוכה למשפחה. הם גם מכחישים שאיימו לפגוע בזכויותיה בהסכם גירושין חד-צדדי.
הגנות משפטיות: האיש טוען כי המפגש עם הורי האישה לא מהווה "לשון הרע", שכן לא היה פרסום פומבי אלא שיחה משפחתית, וכן מדובר באמת לאמיתה. הוא טוען להגנות של "אמת דיברתי" ו"תום לב".
איומים ואירועים נוספים: האיש טוען כי בעקבות הגילוי והאיומים מצד האישה, הוגשו נגדו תלונות שווא נוספות, דבר שגרם לו נזק רב – כולל רישום פלילי, פגיעה בשמו, אובדן עבודות בבסיסים מסווגים, הפסקת שירות במילואים, ולקיחת נשקו האישי.
הפרות מצד האישה: האיש מאשים את האישה בזיוף מסמכים, שיבוש מהלכי משפט, וניסיון לפגוע בשמו הטוב באמצעות תלונות שווא ובפעולותיה בלשכת ההוצאה לפועל.
טענות האשה:
תביעת לחץ: האישה טוענת שתביעת האיש היא תביעת לחץ שנועדה להניא אותה מהגשת תביעתה המוצדקת לפיצויים בעקבות חדירה לטלפון הנייד שלה והפצת חומרים אינטימיים.
הגנות משפטיות: האישה טוענת להגנת "אמת דיברתי", וטוענת שהותקפה פיזית ומינית על ידי האיש, וכי הגשת תלונה על כך היא זכותה, גם אם היא שוטרת. היא מוסיפה שעמדה לה גם הגנת תום הלב, שכן הגישה את התלונה לרשות מוסמכת כדי להגן על זכויותיה.
הנזקים אינם מוכחים: לטענתה, האיש לא הציג הוכחות לנזקים הממוניים שטען להם, והסכומים שדרש הם מנופחים ומוגזמים. היא מוסיפה שטענת האיש על הפסקת שירות המילואים שלו אינה נחשבת לנזק ממוני.
החלפת מנעול הבית: האישה החליפה את מנעול הבית רק לאחר שהאיש עזב מרצונו, ולאחר שחששה לביטחונה בעקבות אמירה של אחי האיש כי הוא רוצה לפגוש אותה ביער "לפרוק זעם."
הכחשת איומים: האישה מכחישה שאיימה על האיש בתלונת שווא על אונס, וטוענת שהזכירה את זכותה החוקית להתלונן על עבירות המין שביצע בה. לטענתה, האיש חתך חלק משיחה שלמה שבה הוא לא הכחיש את המעשים.
חקירת מח"ש: האישה ביקשה ממח"ש שלא לשתף את עדותה מתוך חשש לפגיעה באיש ובכדי למנוע את מעצרו, אך החקירה נפתחה בכל זאת ביוזמת המשטרה.
טובת הילדים: היא טוענת שהאיש פנה למשטרה לאחר שהגיע לאסוף את הילדים ולא מצא אותם בבית, אך לא ניסה ליצור קשר עם האחראית על הקשר ביניהם, מה שמעיד כי טובת הילדים לא עמדה לנגד עיניו.
פגיעה במעמדה המקצועי: האישה טוענת שמעמדה כשוטרת לא סייע לה, להפך – חקירתה במח"ש פגעה במעמדה המקצועי, נשקה נלקח ממנה, ושמה הוכפש בפני עמיתיה.
צו מניעת הטרדה מאיימת: האישה ביקשה את הצו לאחר שהאיש גנב את הרכב המשותף, ולא על רקע התקיפה המינית. הדבר מעיד, לטענתה, שהיא ניסתה להגן עליו ולא לפגוע בו.
זיוף מסמך: האישה מכחישה את טענת האיש לזיוף מסמך, וטוענת כי היא רק מחקה סעיף שלא היה מקובל עליה במסגרת מו"מ. האיש הוגדר כחייב בהוצל"פ כחוק, ואין חובה לסגור את תיק המזונות גם אם תשלומיו הסתיימו.
הכרעת השופטת מורן ואלך ניסן:
פסק הדין המכיל 56 עמודים בו מובאים העדויות השונות לרבות עדויות שנגבו בדיונים השונים
בהכרעת השופטת נקבע כי האיש ואחיו חויבו לשלם לאישה פיצוי כולל של 200,000 ש"ח בגין הפצת לשון הרע ופגיעה בפרטיותה. הפיצוי נובע מהפגיעה הקשה שנגרמה לאישה, במיוחד ביחסיה עם הוריה. השופטת הבהירה כי מדובר באירוע חמור, אף שהוא היה חד-פעמי ולא חלק מסדרת פרסומים, והדגישה כי גם במסגרת סכסוך גירושין ישנם גבולות שאסור לחצות.
בנוסף, הנתבעים יישאו בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ש"ח לאור קבלת תביעת האישה. האיש עצמו חויב לשלם 30,000 ש"ח נוספים בעקבות דחיית תביעתו.
