ידועים בציבור – רצתה הכרה לרשת את הנחלה

 

 

המונח "ידועים בציבור " לא נזכר בחוק בשום מקום מי שכן מצאה לו מקום היא דווקא הפסיקה לגבי קביעת זוג באם יכול לענות להגדרה הזו ישנם  מס' תבחינים שבד"כ נבחנים אך יותר מהכל נבחנים כוונות הצדדים באם רואים עצמם כזוג לבטח בחלוקה רכושית במקרה של פרידה או מוות של אחד הצדדים כראוי ייבחן כל מקרה לגופו.

בדיוק כמו המקרה אשר הונח על שולחנו של השופט זגורי ברקע מדובר על מנוח שלו 3 ילדים השתיים הראשונות בגירות מאשתו הראשונה ועוד בן נוסף מהאשה אשר טוענת כי בני הזוג חיו כידועים בציבור וע"כ היא מעוניינת בירושת הגבר ובעיקרה מדובר במשק חקלאי אותו ירש הגבר מאביו זמן קצר לפני מותו קביעת ההגדרה למעשה תכריע את גורל בעלות המשק מאחר ואם תוכר האשה כידועה בציבור של המנוח ירושתו תעבור אליה במידה ולא תוכר חלקי ירושתו יתחלקו עפ"י דין לשלושת ילדיו .

לידת התביעה של האשה אשר הגישה התנגדות לקיום צו ירושה ותביעה למתן פסק דין הצהרתי המצהיר עליה כידועה בציבור של המנוח אשר נפטר בטרם עת בעקבות מחלה בסרטן הלבלב באשר להתנגדות אשר הגישה מדובר בהתנגדות של אח המנוח וביתו למשק שהוא מרכז רכושו של המנוח  בטענותיה העלתה האשה מכלול טענות :

של קיום יחסי שיתוף כלכליים ומשק בית משותף משך שנים ארוכות בבית שמצוי במשק ולדבריה יחסים אלה מטביעים את הגדרתה כ  כידועה בציבור.

עוד טענה כי חלקה עימו חוב משותף ע"י רישום במכולת , ארועים משפחתיים אותם פקדו כבני זוג  ושבהם הוזמנו כזוג

אחת הטענות המרכזיות  של התובעת לענייננו היא שבני הזוג  היו נאמנים האחד למשנהו ללא זליגת אחד הצדים למערכת יחסים נוספת וביניהם הייתה קיימת הרמוניה של זוג הנאמן האחד למשנהו

לטענת בנותיו של המנוח כלל לא מדובר ביחסי זוגיות בכוונתם אלא מדובר ביחסים עסקיים גרידא אשר נובעים מטעמי נוחיות מאחר והתקשרותה החלה בשל טיפולה בסוסים אשר היו לאב המנו במשק וכי היא הגיעה בדיוק מאותו רקע לטיפול בסוסים התמורה הייתה ברורה והיא מגורים וחיי מחיה במשק כתוצאה מהקשר נולד אומנם קטין אך לא היה רצון לחלוק עימה ברכוש יתרה מזו לאביהן היה קשר עם נשים אחרות ומרגע ידיעתו של המנוח בהתפרצות מחלתו ובטיפוליו השונים מי שכן סעדה וטיפלה בו היא אימן . גרושתו של המנוח

מפסק דינו של השופט זגורי אשר קיבל את טענות בנותיו נראה כי בין בני הזוג היו מרקם יחסים של ידועים בציבור אך לסירוגין המבחן העיקרי ציין זגורי אשר עמד לנגד עיניו הינה התקופה האחרונה של חיי המנוח ובציון השנתיים האחרונות  אשר הייתה מהותית בחייו בשל התמודדות המנוח  עם המחלה ובדבריו:

"הקביעה בדבר קיום יחסי זוגיות בין הצדדים מבוססת במקרה זה הן על סממנים פנימיים המתמקדים בד' אמותיו של הקשר הזוגי בין התובעת לבין המנוח (למשל סממני אינטימיות, חיבה אהבה)  והן על סממנים חיצוניים שיש בהם להעיד על התרופפות הקשר הזוגי עד לסיומו כפי שאפרט בהמשך. אבהיר כי הגעתי למסקנה שנקודת השבר המשמעותית שיש בה להעיד על סיום יחסי התובעת והמנוח כידועים בציבור, היא אותה מערכת יחסים אותה ניהל המנוח כשנתיים עובר לפטירתו. מערכת יחסים זו הינה "כמסמר האחרון" בארון הקשר הזוגי של התובעת והמנוח כידועים בציבור ולכך מתווספות ראיות נוספות המעידות על סיום היחסים אף קודם לכן, "

עוד בפסק הדין מציג זגורי את התרשמותו מיחסיהם ובעיקר מהדרך בה בחרה האשה להציגם שלהתרשמותו מדובר במצג שווא הנובע ממנה ע"מ לתפוס חלק מהמשק

ע"כ הורה זגורי למכור את המשק לחלק אותו לילדיו בצורה שווה כמו כן ובהתאם למכירת המשק למרבה מחירה לקבוע את עזיבתה מן המשק

עוד הטיל השופט על האשה 50.000 ₪ לכיסוי ההוצאות בתוספת מע"מ

לעניינים נוספים

עקבו אחרינו

במערכת

Previous
Next

הצטרפו לניוזלטר שלנו

בהשארת פרטים אתם נשארים מעודכנים,
פסק דין שטורף מחדש את הקלפים, שינוי חקיקה, החלטה חריגה,
בהרשמה מהירה ישירות למייל