בפני בית הדין הרבני האזורי בחיפה בהרכב הדיינים :
הרב דניאל אדרי – אב"ד, הרב אלעד עלי, הרב משה זאדה
ברקע המקרה מדובר בזוג עם ארבעה ילדים, המצויים בהליכי הגירושין . הזוג צבר בית משותף שרשום ע"ש שני בני הזוג. כאשר בחיי מהלך הנישואין האשה עסקה בצבירת תארים אקדמאיים בעוד שהבעל עובד כרופא אשר במקביל ומתוך העולה מפסק הדין הוא דואג לניהול משק הבית והורה עיקרי בעוד האשה עסוקה בתחביבים שונים בתחום הספורט ומפגשים אינטימיים עם מאהב אשר זוכה למימון המפגשים בחדרי מלון. הבעל לא נשאר חייב והציג קבלות מאותם מפגשים ואף הוסיף לאמיתות דבריו דו"ח חוקר פרטי אשר מאמת את טענותיו שלא הוכחשו ע"י האשה בפסק הדין בו נראה כי הדיינים נוקטים משנה זהירות ביחס לסיבת החלוקה האי שוויונית ומציינים את העילות השונות אשר הובילו אותם לפסוק לטובת הבעל ע"י תיאור מקיף בדאגותיו השונות של האב המשמש גם כמפרנס וגם כהורה ראשי לילדיו . בעוד האשה משתפת את חישוביה בנוגע לרכושם המשותף של בני הזוג ואף משתפת אותו בחשבון המשותף של בני הזוג . עיקר המחלוקת המשפטית במקרה הזה למעשה הוא קביעת מועד הקרע בין בני הזוג וזאת ומאחר ולזוג כבר היסטוריה לא פשוטה במרקם היחסים כך מצוין בפסק הדין אשר שם מתוארת מסכת של ניצול הגבר ע"י האשה הריון לא רצוי מגבר זר בשנת 2011 וזאת לאחר שהאשה ביצעה התקן הבא למנוע הריון חודש אחרי שהכירה את מאהבה : התקנת התקן תוך רחמי חודש לאחר הכרותה עם הנואף, כאשר מדו"ח הטיפול הזוגי עולה שהאישה התנגדה בשנים שחיה עם בעלה להתקן זה, והדבר אף מנע יחסי אישות של הצדדים. מהלך זה מביא למסקנה שהקשר שלה עם מר [ע'] קדם לאמור, ובתקופה האמורה הקשר הבשיל לכדי הבנת האישה שיש צורך בהתקן למניעת הריון, וד"ל.
החלטתם של בני הזוג לשוב לשלום בית דאז כנראה כשל וזאת לעדות ששבו בני הזוג להליך. רצון האשה לחלוקה לא שוויונית לטובתה בתנאים הסוציאליים אותם צבר הבעל במהלך עבודתו יישארו ברובם אצלו בניגוד לחישוב האקטואר אשר חישובו היה על סך 2.7 מ' ₪ ועל הבעל מתוך הפסיקה יצטרך להעביר חצי מ' ₪
