ניסיונות לא מעטים כפי שהגדיר זאת השופט הדן במקרה יהורם שקד נעשו ע"מ לסיים את הויכוח על הסכום המינורי בפער בין בקשת האב לתביעת האם לאחר שעל זמני השהות ניתנה כבר הסכמה שאף קיבלה תוקף שלפסק דין .
פסק הדין מחושב ע"י שקד לאור הוצאות הקטין אל מול השכר של הגבר המועסק כטבח ומנגד האשה שעובדת בניקיון בתים שלטענת האשה כפי שהציג זו ב"כ היא מתקשה לעבוד שעות נוספת בשל השעות הרבות הכרורכות בגידול הקטין.
שלושת השלבים בהם יש לחשב את נושא המזונות כפי שמעלה שקד:
" בשלב הראשון – יש לקבוע את צרכי הקטין, כולל הצרכים הכלליים באופן מלא, וללא קשר לשאלת החזקתו בפועל על ידי מי מהוריו. קביעה זו תיעשה לפי הצרכים שהקטין הורגל אליהם.
בשלב השני – יש לבחון את שיעור היחסי של ההכנסות הפנויות של כל אחד מההורים.
בשלב השלישי – יש לבחון את שיעור החזקתו של הקטין אצל כל אחד מההורים תוך בחינת השתתפותו של כל אחד מההורים בקופה המשותפת (ר' לעניין זה פסק דינו של כב' השופט י' שנלר בע"מ (ת"א) 1098/07 פלוני נ' אלמוני – קטין (פורסם בנבו, 31.8.08) באשר להשפעה של הסדרי השהייה על קביעת סכום המזונות שיש לפסוק בחיוב מכח ס' 3א' לחוק המזונות)..
לאחר חישובי העומק העמיד שקד את המזונות ע"ס של 1600 ₪ כאשר אין הוא מקזז את המזונות שכבר שולמו ואין הוא מטיל הוצאות על הצדדים.
