שתי אמהות בתעודת זהות אחת- פסק דין מבית המשפט העליון

עתירת בג"צ שהגישו תשעה זוגות לסביים התקבלה חלקית ומעתה יוכלו להירשם בתעודת זהות ישראלית שתי אמהות .לאחר שקיבלו הכרה משפטית במסגרת צו הורות פסיקתי או אימוץ.

צילום: אתר הרשות השופטת

רות רונן עוזי פוגלמן ואלכס שטיין שדנו בעתירה ציינו בקבלה החלקית כי במידה ובת הזוג שלא אימה הביולגית של הנולד קיבלה הכרה במסגרת הורות פסיקתית או במסגרת אימוץ יכולה לקבל תיקון להכרה רטרואקטיבית בהוספת שמה בתעודת הלידה.
ההליך התקיים בעקבות עתירה שהגישו תשעה זוגות לסביים שהביאו לעולם תחת תרומת זרע ויוצגו ע"י עורכי הדין חגי קלעי, אחינעם סגל-אורבך, דניאלה יעקובי ועו"ד שרון סיראי שייצגו את העותרות .הטענות המרכזיות אשר אליה התייחסו בעתירה התמקדה בקשיים המלווים לרישום במשרד הפנים ולמתן אזרחות נוספת .
צו ההורות הפסיקתי ציינו בעתירה אמורה לאפשר את הרישום המוסדר תחת שתי אמהות מאחר ואלו קיבלו הכרה בבית המשפט.
הקושי והמניעה ברישום פוגעים בחירותן בשיויון ובזכויות נוספות המקבלות משפחות . מפגיעה זו נוצרה למעשה העתירה שהתקבלה חלקית. כך ציין פוגלמן בסופו של פסק הדין:
" צו הורות פסיקתי מביא לתוצאה הזהה לזאת של אימוץ מבחינת הזכויות והחובות של הורי הילד או הילדה (ראו: בג"ץ 566/11 ממט מגד נ' משרד הפנים, פ"ד סו(3) 493 (2014) (להלן: עניין ממט מגד); וכן בע"מ 1118/14 פלונית נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים (1.4.2015); בע"מ 5544/18 היועץ המשפטי לממשלה נ' איילון (14.2.2021); בע"מ 4741/21 פלונית נ' פלונית (21.7.2022)). צו הורות אשר ניתן על ידי בית משפט לענייני משפחה ניתן מכוחה של הלכה פסוקה אשר פירשה את האמור בסעיפים 1(4), 3(א) ו-3(ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (ראו פסקה 43 לפסק דינה של המשנָה לנשיא, השופטת מ' נאור, בעניין ממט מגד). פשיטא הוא שהאמור בחוק, כפי שפורש על ידי בית המשפט העליון בגדרו של תקדים מחייב, גובר על האמור בחקיקת משנה ובנוהלים; ודי בטעם זה כדי לחייב את התאמת התקנות והנוהלים לאמור בצו ההורות הפסיקתי שקיבל תוקף רטרואקטיבי מיום לידתו של היילוד. אמור מעתה: מי שנרשם בצו כזה כהורה היילוד מיום היוולדו – הורה הוא; ולפיכך, יש לרשמו כהורה בתעודת הלידה של היילוד באותו אופן שבו נרשמים הורים מאמצים.
לטעמי, במקרה של תא משפחתי המורכב מזוג הורים מאותו מין הרישום בתעודת הלידה של ילדם או של ילדתם, אשר בא מכוחו של צו הורות רטרואקטיבי, צריך להיעשות במתכונת של "הורה/הורה", "אב/אב" או "אם/אם" – לפי בקשת ההורים החוקיים של היילוד. רישום כאמור מתחייב מכוח העיקרון לפיו "המדינה אמורה להיות ניטרלית ביחסה אל דפוסי הזוגיות והמשפחה שאזרחיה הבוגרים בוחרים בעבור עצמם, ואל לה להכתיב לאזרחיה דפוס מונוליטי אחד של זוגיות ומשפחה" (ראו: עניין גורטלר, פסקה 6 לפסק דיני)."
אל דעתו הצטרפו יתר חברי ההרכב.

לעניינים נוספים

עקבו אחרינו

במערכת

Previous
Next

הצטרפו לניוזלטר שלנו

בהשארת פרטים אתם נשארים מעודכנים,
פסק דין שטורף מחדש את הקלפים, שינוי חקיקה, החלטה חריגה,
בהרשמה מהירה ישירות למייל