תדהמה :לא מביטול הסכם הגירושין עצמו אלא מהסיבה המפתיעה- פסק דין של השופטת אפרת ונקרט

משיכת זמן בהתחייבות בני הזוג למכור נכס בניגוד להתחייבות של הסכם גירושין שגובש בינם ואף קיבל תוקף של פסק דין גררה את ביטולו של ההסכם .את ביטול הפסיקה בהסכם הכריעה השופטת אפרת ונקרט מבימ"ש בפ"ת שציינה כי ניתן לבטלו גם ע"י התנהגות והכריעה בהתאם.

צילום: אתר הרשות השופטת

המקרה נידון בעקבות שלוש תביעות שונות שניים מהם של הגבר ואחת של האשה בהם עתרה לפירוק השיתוף בעוד הגבר תבע דמי שימוש ראויים וסעד הצהרתי. מפסק הדין עולה רקע המקרה המתייחס לזוג לשעבר שזכו להביא לעולם שלושה ילדים שרכישת הקרקע מאבי הגבר נרכשה בחלקים שונים ובהמשך אף הוסדרו בינם הזכויות. בהסכם הגירושים רכיב מכירת הדירה הוגדר לתקופת חצי שנה התמהמהות במכירה ומה שנראה לכאורה יותר כהתלבטות מצד הגבר לגבי המכירה הובילה לביטול הסכם הגירושין .
האשה המיוצגת באמצעות עורכת דינה מיכל מוזס ביטאה באופן נחרץ את הסחבת לעניין מכירת הנכס כאשר ציינה בטענותיה כי מס' הצעות ניתנו לרכישתו אך רצונו העז של הבעל לשמר אותו ולנסות להניב ממנו רווחים נוספים לאחר שהבין כי ניתן יהיה לממש עליו עוד זכויות גרר את הליכים שהגיעו לאולמה של השופטת ונקרט .
טענה מבריקה שהעלתה עורכת הדין מוזס עסקה בניסיונו של הגבר להחזיק בחבל בשתי קצותיו ע"י טענה בה היא מתארת כי מדובר לכאורה בהרחבת חזית כך עולה מפסק הדין:
" התובע אינו יכול מחד להתנגד לפירוק שיתוף ומנגד לדרוש דמי שימוש אשר אינם מותירים בידיה את האפשרות לרכישת בית חלופי. בנוסף במועד חתימת ההסכם שווי הפיצוי בסך 120,000 $ שיקף מחצית של עלות בית ריאלי עבור הנתבעת, כיום סכום זה אינו משקף ולו עשירית מסכום זה."
הגבר מנגד טען כי מדובר בכלל בסיכול המכירה שבוצע ע"י האשה בעוד היא מתגוררת בדירה וסירוב הפינוי הוא שהוביל את אי ביצוע מכירתה . טענות שלא התקבלו אצל ונקרט
הסכמה בשתיקה לגבי אותה סחבת יצרה את הרושם לכאורה כי אומנם התחייבות בהסכם הייתה אך קיום רכיביה בפועל לא בוצעה ומכאן הכריעה כי הסכם הגירושין יבוטל מכח התנהגותם .

טענה מבריקה . עורכת הדין מיכל מוזס (צילום פייסבוק)

ונקרט בפסק הדין המנומק שמשתרע על 34 עמ' מפרטת רכיב רכיב ביחס לטענות הרבות שהעלו עורכי הדין ולמה נדרשת היא הן מהפסיקה והן מהחוק כאשר קיבלה את טענות הגבר לגבי זכויותיו בדמי השימוש הראויים ולליבת המקרה כתבה:
" בעניין הסוגיה המרכזית – בעלות על הקרקע, כמפורט לעיל בכתב התביעה טוען התובע טענות חלופיות במסגרתן מסכים כי מחצית תהיה לנתבעת בתמורה לתשלומים שישולמו לו על ידיה (כמפורט במסגרת טענותיו). כך גם הנתבעת מעוניינת במסגרת התביעה שכנגד בהצהרה כי הצדדים בעלים במשותף בקרקע ובהמשך בפירוק שיתוף. לפיכך, לכל הפחות לעניין זה נראה כי יש הסכמה בין הצדדים באשר לדרך אפשרית לרישום הבעלות על המקרקעין, באופן שהקרקע תירשם על שם הצדדים בחלקים שווים ומורה אני לצדדים לפעול לאלתר באופן זה."
בין היתר הציעה ונקרט חלופות שונות לגבי פתרון אך פסקה על פירוק השיתוף:
"משמדובר בבני זוג שהתגרשו זה מכבר אין מקום להמשך השותפות ביניהם, אלא אם יבחרו בכך שניהם מטעמיהם. משכך ומשמצאתי כי הבעלות על הקרקע (X מ"ר) תירשם על שם הצדדים בחלקים שווים הריני מורה על פירוק השיתוף וניתן בזאת צו לפירוק שיתוף בקרקע."
פסיקה שבהחלט מעלה תדהמה ואת האשה ככל הנראה מרוצה .
לעניין ההוצאות ולאור ההתנהלות של עורכי הדין בתיק החליטה ונקרט לא לחייב את מי בהוצאות

לעניינים נוספים

עקבו אחרינו

במערכת

Previous
Next

הצטרפו לניוזלטר שלנו

בהשארת פרטים אתם נשארים מעודכנים,
פסק דין שטורף מחדש את הקלפים, שינוי חקיקה, החלטה חריגה,
בהרשמה מהירה ישירות למייל