פסק דין בעקבות ערעור אותו הגיש הגבר מגולל תיאורים שונים על מרקם היחסים בין בני הזוג בזמן נישואיהן כאשר האשה בתביעתה מתארת אלימות מילולית וכלכלית חוסר יחס לגבי צרכיה אך יותר מזה האשה טוענת שהגבר מתכחש לאבהותו ודרישה מצידו לבצע בדיקת רקמות דרישה זו ומרקם היחסים אותו גוללה האשה בכתב תביעתה גרם לה לעזוב את קורת הגג המשותף ולעבור לבית הוריה על אף שטוען הוא שרצונו האמיתי הוא בכלל שלום בית . שנה מתארת השנה מזמן הפירוד והגבר לא עשה כלום ע"מ לקרב את האשה בחזרה את תשובותיו בחר לתת בבית המשפט כמו כן הפנתה האשה בכתב את התביעה לחוות דעת המומחה לעניין אופיו הקשוח של הגבר.
מנגד הגבר מתאר יחסים נורמטיביים והרמוניים רצופים בתמיכה סיוע וגילויי חיבה על אף טענות קשות אותם הוא מטיח באשה מלווה במריבות של שתיקה ארוכה הסתרת מידע לצרכיה ומצבה הרפואי ועזיבתה את הדירה עם הילדים נעשתה ללא הצדקה
בעקבות פערים אלו ואחרים עברו בני הזוג הליך טיפול זוגי שתוצאותיו יצרו טיוטת הסכם שלום בית לפני שלוש שנים אך עמדתם בנושא מיקום המגורים נשארה ללא הכרעה כשכל צד מתפר בעמדתו הרכב הדיינים אשר דן בתיק בחן ארוכות את כל השתלשלות נסיבות התיק וחקר לעומק את עורכי הדין של שני הצדדים כאשר את הגבר מייצגים עורכי הדין אייל גבע והטוען הרבני דוד חסן ומנגד את האשה מייצגות עורכות הדין חופית בן עזרא ויהודית מייזלס .
ההתעמקות הרחבה של הדיינים נעשתה ככל הנראה בצל הניסיון לשלום בית ומבחני הכנות של הצדדים עודמאחר והגבר העלה טענה כי האשה חפצה בשלום בית אך ורק בשל לחץ המופעל עליה מסביבתה הקרובה ורצונה הכנה הוא כן לצלוח ניסיון של שיקום במשבר היחסים בין השניים .
רצונו של הגבר וערעורו נדחים בסיכומם של עניין וכמו שעולה מפסק הדין:
"האיש הגיש שני ערעורים על שני פסקי דין של בית הדין האזורי שנתנו בהפרש של כמה חודשים. בית הדין הגדול קיים דיון בשני הערעורים, עיין בחומר הרב שבתיקים כמפורט לעיל ונוכח שאף שנפלו פגמים בהליך שהתקיים בבית הדין האזורי, פסק הדין עצמו המחייב את האיש לגרש את האישה – נכון וקיים.
הערעורים נדחים."
