תנאי הגירושין בויתור הכתובה שחויבה במלואה- פסק דין של בית הדין הרבני בחיפה

בקשת האשה בחיוב הכתובה נידונה בבית הדין הרבני בחיפה אצל הרכב הדיינים הרב אברהם מאיר שלוש , הרב אפרים בוגרד, הרב בן ציון טופיק שמגוללים בפסק הדין את השתלשלות היחסים בין בני הזוג שכבר שנים אינם מתגוררים תחת אותה קורת גג ושתי כתובות שנכתבו בשל טעות סופר עליה התבקשו לדון .האם תיקון טעות הסופר הצריכה גם את סכום החיוב מאחר וגם הוא שונה .? או יש לחייב עפ"י הסכום הראשוני שנכתב בכתובה הראשונה ? אך יותר מכל נבחנה בקשת הבעל לשלום הבית . כנות או חסכנות בדבר חיוב הכתובה.

צילום: דוברות בתי הדין הרבניים

תביעת הגירושין שהגישה האשה לאחר שש שנות נישואין ולאחר שיחסיהם עלו על סרטון הוגשה לאחר בקשותיה החוזרות ונשנות לבחון את שיקום יחסי הנישואין ומשאלו סורבו עזבה האשה את הבית ורק לאחר כעשרה חודשים טרח הגבר לפנות אליה .
לגבר אלו נישואיו השניים ולאשה מדובר בפעם ראשונה ללא ילדים בתמונה .
לאור הסכמתו של הגבר להתגרש נקבע סידור גט שבמעמדו חזר בו הגבר מהסכמתו להתגרש וביקש שלום בית. האשה טענה כי אין מדובר בבקשת שלום בית כנה, שהרי לא דיבר איתה על כך כלל עד הדיון, ולמעשה בקשת שלום הבית נובעת מתביעת הכתובה.
בדיון שנערך ביניהם טענה האשה כי במהלך השנים סבלה מקללות השפלות ועינויי גנאי שונים לא רק כאשר היו מצויים לבד בני הזוג אלא גם ליד אנשים זרים כמו כן ציינה הם אינם גרים כבר תחת אותה קורת גג למעלה משנה. מיקום המגורים שנקבע ע"י נקבע באותו הבניין בו גרה אימו אעפ"י שאין זה רצונה התעללות נפשית כינתה את אשר עברה עימו ואין בה שום אמון לגבי הבקשה שלו לשלום בית .הדיון לחקירות נקבע לאור התעקשותו של הגבר בדבר שלום הבית מדבריו גם עולים כי הרב היה מעורב בהחלטות השונות כיצד לנהוג. טרם הדיון הסכימה האשה לגשת לייעוץ ע"מ שייבדק נושא ההיתכנות וסיכויי השלום בית בין בני הזוג אך גם זו נתנה את חוות דעתה כי אין מנוס וסיכוי לא קיים במקביל הצטרפה גם דעתו של הרב המוזכר כי קיימת עדיפות לגירושין .
שלוש וחצי שנים לאחר מכן נעשה דיון בפני בית הדין בו התנה הגבר שוב את מתן הגט בויתור הכתובה .משלא הצליחו להגיע להסכמה החלו הטענות בדבר הכתובה וליתר דיוק שתי הכתובות שהשנייה נכתבה בשל טעות סופר בכתובה הראשונה ששמו של האב תוקן ולא רק כך מסתבר תוקן גם הסכום אותו התחייב הגבר מ400.000 ₪ למאתיים זוז ומאתיים זקוקים
האשה טענה כי אכן בגין בעיות בשלום הבית החליטו לבדוק את הכתובה והתברר כי שם אביה נדרש לתיקון, אך לא ידעה כלל שגם סכום הכתובה שונה שהרי בסכום לא נפלה כל טעות, ואין ולא הייתה כל סיבה שבגינה תסכים לשינוי סכום הכתובה. הרב ששינה את סכום הכתובה בדיון החקירות הסביר כי האשה פנתה תחילה לעזרתו בבקשה לשלום בית. כשביקש לראות את הכתובה מצא את הטעות בשם אבי המבקשת, ומשכך נכתבה כתובה חילופית. בה הסביר לצדדים כי בכתובה החדשה אין מקום לכתוב את הסכום שנכתב בעבר מלבד מאתיים זוז ומאתיים זקוקים, ודאג להסביר להם את משמעות השינוי. השניים יצאו להתייעצות ולבסוף הסכימו לסכום שהציע.
לטענת האשה היא שאלה את הרב במעמד התיקון האם סכום הכתובה נשאר כמו שהיה, ולדבריה ענה שהסכום לא שונה. שנשאלה ע"י בית הדין ענתה האשה כי לא הסכימה כלל לתיקון ואין היא זוכרת. עוד בדיון ההוכחות נשאל הגבר ע"י בית הדין בדבר הטעות ותשובתו הייתה כי אכן פנה לרב בדבר הטעות אך נענה כי הכתובה כשרה וניתן לתקן את השם, אך הגבר לא חזר אליו.
הרכב הדיינים הדן את המקרה הרב אברהם מאיר שלוש – הרב אפרים בוגרד, הרב בן ציון נימקו את החלטתם לאור אי הכנות של הבעל בדבר שלום הבית ופרסו את ההלכות המובילות להכרעתם תוך שציינו כי הניסיון לבצע שלום בית מצריך רצון כנה ולא רק דיברי דמדומים במסדרון ביד"ר במועדי הדיונים .
לאור כך חייב ההרכב את הגבר במלוא הכתובה חיוב ע"ס 161.000 ₪

לעניינים נוספים

עקבו אחרינו

במערכת

Previous
Next

הצטרפו לניוזלטר שלנו

בהשארת פרטים אתם נשארים מעודכנים,
פסק דין שטורף מחדש את הקלפים, שינוי חקיקה, החלטה חריגה,
בהרשמה מהירה ישירות למייל