פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין הרבני הגדול בירושלים משלב בין הכרעה משפטית לבין הצהרה ערכית. במסגרת ערעור על החלטת בית הדין האזורי לבטל חיוב מזונות מטעמי חוסר סמכות, קבעו הדיינים כי ההחלטה הייתה שגויה – ואף הוסיפו דברי תודה על תיקון החקיקה שאיפשר להם לשוב ולדון בנושא.
את ההכרעה הובילו הדיינים הרב דוד יוסף (נשיא), הרב מימון נהרי והרב מאיר פרימן, שפתחו את דבריהם בציטוט מקראי שהפך לסמל המהלך:
"אנו מודים לבורא עולם על תיקון החקיקה וקיום דברי הנבואה: 'אשיבה שופטייך כבראשונה'".
הרקע: תיק מזונות שנסגר – ואז המצב המשפטי התהפך
הדיון עסק בזוג הורים לשני ילדים המצויים בהליך גירושין. האם המיוצגת ע"י עורכת הדין ענבר לב כרכה את סוגיית המזונות במסגרת תביעת הגירושין, אך בהמשך קיבל בית הדין האזורי את טענת האב שלפיה, בהתאם לפסיקת בג"ץ, אין סמכות לבית הדין לדון בכך ללא הסכמה מפורשת של הצדדים — ולכן ביטל את ההליך כולו.
האם באמצעות עורכת דינה ענבר לב ערערה וטענה כי בזמן ההחלטה כבר עמד על הפרק תיקון חקיקה ממשלתי, שסביר שיאושר — וכך אכן קרה בהמשך.
הכרעת בית הדין הגדול: "פזיזות משפטית"
בערעור נקבע כי על רקע האי־ודאות המשפטית באותה עת, לא היה מקום למהר ולסגור את התיק. הדיינים הדגישו כי כבר טרם החקיקה פרסם הראשון לציון, הרב דוד יוסף, הנחיות לדיינים שלא למהר למחוק תיקים בשל חוסר סמכות, עד להתבהרות המצב.
לדברי ההרכב:
"ההחלטה התקבלה בלא די סבלנות ובאופן הקרוב לטעות בשיקול הדעת."
כפועל יוצא — ביטול המזונות בוטל בעצמו.
מעבר לפסיקה: אמירה מערכתית
הדיינים ציינו כי גם אילו התיקון לא היה נכנס לתוקף, שיקולים של יציבות משפטית, הסתמכות והגנה על ילדים היו מצדיקים את מניעת ביטול המזונות שנפסקו כבר.
אך כעת, לאחר שהתיקון אושר רשמית, ההכרעה באה בניסוח חד וברור:
"לבתי הדין הרבניים בישראל נתונה סמכות לדון במזונות ילדים הנכרכים לתביעת גירושין — אף ללא הסכמה."
התוצאה: החזרת התיק להמשך בירור – בהרכב אחר
הדיון בסוגיית המזונות יועבר לבית הדין האזורי, אך לא לאותו הרכב — בהתאם לבקשת האם בערעור.
משמעות רחבה: תחילתו של פרק משפטי חדש
פסק הדין אינו רק הכרעה נקודתית — אלא איתות ברור למערכת המשפט, לעורכי הדין ולציבור: המפה המשפטית השתנתה, ובתי הדין הרבניים רואים בכך לא רק סמכות טכנית אלא השבת מעמד.
תגובת עורכת הדין ענבר לב שייצגה את האם:
"ביהד הרבני הגדול השכיל לקבוע כי בלי קשר לתיקון החוק, מכאן שפרשנות הבגץ שהחריג את סמכויות ביהד במזונות בעת שצד אחד מסרב לקבל את סמכות ביה"ד באופן שתחול רטראקטיבית, בוטל במסגרת פסק דין זה. בנוסף התיקון לחקיקה הוביל לקבלת סמכות ביה"ד לדון במזונות אף במקום שצד אחד מסרב לקבלת סמכות זו."
"כשעסקינן במזונות, לא ניתן להחיל שום שינוי רטרואקטיבית שכן הדבר יוביל לעיוות דין חמור."
עורכת הדין ענבר לב (תמונה:פייסבוק)
הדיינים סיכמו במילים שנשמעו כמעט טקסיות:
"מתוך הודיה לבורא עולם, המצב כיום ברור: סמכות זו שבה אל מקומה הטבעי."
