ההלכה בקושי נקלטה – וכבר בוטלה: מרוץ הסמכויות חוזר דרך הדלת האחורית

הלכה חדשה – חיים קצרים במיוחד

רק לפני חודשים ספורים קבע בג״ץ, בפסק דין תקדימי, כי בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון במזונות ילדים אלא בהסכמת שני ההורים, או במקרים מצומצמים של תביעות השבה. ההלכה ביקשה לייצר אחידות, לצמצם את מרוץ הסמכויות ולאפשר דיון ענייני בטובת הילד במסגרת בתי המשפט לענייני משפחה.

אלא שהמציאות המשפטית בישראל השתנתה שוב אמש. הממשלה אישרה תיקון חקיקה מהיר — כהוראת שעה — המבטל למעשה את הלכת בג״ץ ומחזיר לבתי הדין הרבניים את האפשרות לדון במזונות ילדים במסגרת תביעת הגירושין, גם ללא הסכמה הדדית של ההורים.

התוצאה: סדר הדין שב להתפצל לשתי מערכות, והמרוץ לערכאה “הנוחה יותר” חוזר במלוא הכוח.

מה קובע התיקון החדש?

התיקון שאושר אמש מחזיר לבתי הדין הרבניים סמכות לדון במזונות ילדים כאשר אחד ההורים פותח תיק גירושין — בלי צורך בהסכמה מפורשת של ההורה השני. ההסדר נקבע לשנתיים, עד לסיום עבודתה של ועדה בין-משרדית שתבחן מודל קבוע.

משמעותו המעשית של המהלך: ההורה שממהר להגיש ראשון — יקבע את שדה המשחק.

מרוץ הסמכויות חוזר — וייתכן שבעוצמה גבוהה יותר

החזרת הסמכות לבתי הדין הרבניים יוצרת שוב שתי זירות משפטיות מקבילות, שכל אחת עשויה להוביל לתוצאות שונות משמעותית מבחינת שיעור המזונות, חלוקת האחריות ההורית והנגזרות הכלכליות.

השינוי הטיל על השטח אי-ודאות מיידית:

• עורכי דין מדווחים על “בהלת הגשה” של תביעות גירושין כדי לתפוס את הערכאה הרצויה.

• משפחות נמצאות שוב במצב של חוסר בהירות, כשהן נקרעות בין שתי מערכות משפט בעלות תפיסות שונות.

• הילדים, שבפסק הדין של בג״ץ הוגדרו כבעלי זכות עצמאית למזונות, חוזרים להיות תלויים באסטרטגיה של הוריהם.

ביקורת: “עקיפה דה-פקטו של פסק הדין”

במערכת המשפטית נשמעים קולות ביקורת שלפיהם מדובר בצעד חפוז שמטרתו לעקוף את פסיקת בג״ץ ללא דיון עומק. יחד עם זאת, תומכי ההחלטה טוענים שהחזרת הסמכות מאזנת את הפערים שיצרה ההלכה האחרונה ומונעת ניתוק הליכים.

כך או כך — ההוראה הזמנית יוצרת מציאות חדשה-ישנה, שבה שאלת הסמכות הופכת שוב למרכזית בהליכי פרידה.

תגובת עורך הדין שי שמחיוב ממשרד סגל-שמחיוב ושות' -( העותר בבג"צ 117/22)

״מדובר בבשורה מצערת לציבור האבות הגרושים בישראל. השבת הסמכות לדון במזונות ילדים לבתי הדין הרבניים יוצרת שוב מערכת לא מאוזנת ולא הוגנת, לפיה שתי ערכאות שיפוט מקבילות פוסקות לפי דינים שונים באותו הנושא. מצב כאוטי זה יוביל לתוצאות שונות בתכלית ופסיקות סותרות. מצב דברים מעוול זה יעצים את החשיבות של הבג״צ הנוסף אותו הגיש משרדנו (בו קבוע דיון בביהמ״ש העליון לחודש 03/26) בבע״מ 117/22. עתירה שמטרתה להשוות את הדין בין שתי הערכאות בפסיקת מזונות, תוך קביעה שבתי הדין הרבניים יהיו מחוייבים לפסוק לפי עקרונות הצדק והשוויון שהונחלו בבע״מ 919/15. כולנו תקווה שבסופו של הליך זה נשיב את הסדר, האחידות והשוויון לציבור המתגרשים״

"מדובר בבשורה מצערת לציבור האבות הגרושים  בישראל"

עורך הדין שי שמחיוב (משמאל) ועורך הדין אסי סגל (מימין)

(צילום:פייסבוק)

המשמעות להורים ולמערכת המשפט

בפועל, ההורים יידרשו שוב לקבל החלטות אסטרטגיות כבר בשלב המקדמי, לעיתים לפני שניתנת הזדמנות לבחון את טובת הילדים. גם המערכת המשפטית תצטרך להתמודד עם עומסים ובקשות מקבילות שיגיעו לשתי הערכאות.

עורכי דין מזהירים כי החזרת המצב הקודם עלולה:

• להאריך הליכים,

• לייקר את עלויות הייצוג,

• ולהגביר את העימות בין ההורים במקום לצמצם אותו.

הלכת בג״ץ, ששאפה ליצור סדר ולהגביר ודאות, בוטלה עוד לפני שהספיקה להתבסס. החלטת הממשלה מאמש מחזירה את הסמכות לבתי הדין הרבניים — ומחזירה איתה את מרוץ הסמכויות שהיה נדמה שכבר חלף מן העולם.

ישראל שוב נעה בין שתי מערכות משפט נפרדות, ושוב עולה השאלה: האם טובת הילד תעמוד במרכז, או שהמאבק על הסמכות ימשיך להכתיב את המציאות?