עד כמה רחוק יכול אדם ללכת כשהוא מבקש לשלוט בגורל רכושו גם לאחר מותו? פסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מספק תשובה מפתיעה – ואף מטלטלת.
השופטת מירה דהן אישרה לאחרונה צוואה חריגה במיוחד של איש עסקים אמיד, שקבע כי אחד מבניו יזכה בחלק משמעותי מהונו – המוערך בעשרות מיליוני שקלים – רק אם יתגרש מאשתו או יתאלמן ממנה.
לצד התנאי החריג, קבע האב מנגנון חלופי: אם בתוך שלוש שנים ממותו הבן יישאר נשוי, חלקים מהעיזבון יועברו ישירות לנכדיו – ילדיו של אותו בן.
הבן, שמצא עצמו לכוד בין חיי הנישואים לבין ירושה משמעותית, פנה לבית המשפט וטען כי מדובר בצוואה פסולה, הסותרת את תקנת הציבור ואף נועדה, לדבריו, "לפרק משפחה". לטענתו, מדובר בדרישה אובססיבית שנולדה מהשפעות חיצוניות, בין היתר מצד אחותו ובעלה.
אלא שבית המשפט דחה את הטענות אחת לאחת.
בפסק הדין הבהירה השופטת כי אין מדובר בגחמה רגעית, אלא בהחלטה שקיבלה ביטוי לאורך זמן:
"הוראות הצוואה אינן תוצר של גחמה או השפעה חיצונית, אלא משקפות רצון אותנטי, מגובש ומודע של המנוח".
הרקע לצוואה החריגה התגלה במהלך ההליך המשפטי – מערכת יחסים מתוחה ורוויית משקעים בין האב לכלתו, לצד תחושת אכזבה עמוקה מהתנהלות בנו.
בצוואה עצמה תיאר האב את כלתו כמי שאינה עובדת, וטען כי בנו נדרש לשאת לבדו בנטל הפרנסה ואף להסיע אותה לביקורים חברתיים. אך נקודת השבר המרכזית, כך עלה, התרחשה דווקא בימיה האחרונים של אם המשפחה.
לטענת האב, בנו כמעט שלא ביקר את אמו בעת אשפוזה, בין היתר בשל מחויבויותיו כלפי רעייתו. הבן עצמו אישר כי ביקוריו היו מועטים, והסביר כי הוא המפרנס היחיד ואינו יכול היה להיעדר מעבודתו.
עוד עלה כי אשתו לא עבדה לאורך שנות הנישואים, למרות ניסיונות מצד ההורים לשלב אותה בעבודה – ניסיונות שלא צלחו.
על רקע זה קבעה השופטת כי האב היה רשאי לעצב את צוואתו בהתאם לתחושותיו:
"מנוח אשר סבר כי נפגע הקשר המשפחתי רשאי ואף זכאי לקבוע הוראות שיגבילו או ישללו זכאות בעיזבונו".
עוד ציינה כי המנגנון שנקבע בצוואה – העברת חלק מהעיזבון לנכדים – דווקא מחזק את הלגיטימיות שלה, שכן הוא מבטיח שהרכוש יישאר בתוך המשפחה מבלי להיטיב עם מי שלטעמו של האב פגע בו.
בית המשפט דחה גם טענות נוספות שהועלו, וקבע כי המנוח היה כשיר לחלוטין בעת עריכת הצוואה, פעל מתוך רצון חופשי ולא הושפע השפעה בלתי הוגנת. עוד נקבע כי מדובר באדם דעתן ועצמאי, ששינה את צוואתו לאחר פטירת רעייתו מתוך שיקול דעת.
בסופו של דבר הורה בית המשפט על קיום הצוואה כמעט במלואה (למעט שני סעיפים), וחייב את האחים שהתנגדו לה לשלם הוצאות משפט בסך של כ-120 אלף שקל.
עורך דינו של הבן הודיע כי בכוונתו להגיש ערעור.
כך או כך, הפרשה ממחישה עד כמה רחב היקף חופש הציווי בדין הישראלי – גם כאשר התנאים שנקבעים במסגרתו חודרים עמוק אל תוך חיי המשפחה, ומציבים דילמות שלא כל אחד היה מוכן להתמודד איתן.
