מאת שירה דיוק / מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית
איפה פוגשים את הצל הראשון? בזוגיות. 1. בראשית ב, יח – ויאמר יקוק אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. רש"י- זכה עזר לא זכה כנגדו. מה הכוונה 'זכה', האם מדובר בפוקס כזה, או שזכיתי בזוגיות טובה או שלא?
לכל זוג בעולם יש שתי בחינות, והשאלה היא איפה מתחילים ואיפה מסיימים. ישזוג שכאשר מכירים נראה על פניו שבהכל הם דומים, אותה דעה, מצביעים לאותה מפלגה, רוצים אותם דברים ומצביעים לאותו כיוון. ממש עזר. מסביר הנצי"ב- שבהתחלה הכל נהדר ונפלא, ממש עזר אבל עוד כמה שנים זה יתהפך עליך ויעבוד לרעתך. העזר הופך לניגוד הכי גדול.
הזוג השלם הוא זוג שמתחיל בניגוד, בדעות שונות והבדלים , והחיכוכים והבירורים עם הזמן הופכים לעזר.
כך כתב הנצי"ב: העמק דבר – אמנם קרוב לומר דשמות אלו נתכנו על שם פעולתן. דכבר ביארנו בפסוק 'אעשה לו עזר כנגדו' ששני אופני עזר הם. חדא, מתחילה עזר להלוך אחרי רצון ורוח האיש, אע"ג שימצא אחר כך בזה איזו שגיאה ויצא מזה שהיא כנגדו, ושנית להיפך – שהיא מנגדתו ואינה מניחתו להלוך אחר רצונו ולבסוף מרגיש בזה עזר רב.
בראשית פרק ד – ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה.
רש"י – שתי נשים – כך היה דרכן של דור המבול, אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש, זו שהיא לתשמיש משקה כוס של עקרין כדי שתעקר ומקושטת ככלה ומאכילה מעדנים, וחברתה נזופה ואבלה כאלמנה. צלה – היא של תשמיש על שם שיושבת תמיד בצלו, דברי אגדה הם בבראשית רבה.
למך הבין שבזוגיות חייבות להיות שני צדדים: ניגודיות וגם דמיון. מה עשה ? לקח שתי נשים כאשר כל אחת מגלמת עיקרון חשוב בזוגיות.
המשך דבריו של הנצי"ב: ולמך השתמש שני אופנים אלו בשתי נשים. שם האחת עדה – שהיא הסירתו מן הדרך אם עמד בדרך כסילות וכד', ושם השנית צילה – יושבת תמיד בצלו ולענגו.
למך החמיץ את ההבנה שהניגוידיות והדמיון הם שני שלבים ביצירת זוגיות. ולא קשר של עזר או קשר של נגד. אלא שילוב.טוב להתחיל בניגודיות כי בעקבות הניגודיות/חוסר ההסכמות הזוג נדרש לשיח מברר לתקשורת של הקשבה והכלה ולבסוף נבנית קומה בזוגיות. הזוגיות ואנחנו צמחנו. הנגודיות בשפת התורה נקראת בשם עדה- שמעידה בו. יש לה מה לומר, להתוכח להעיר..
הדמיון בשפת התורה כאן נקראת צילה- הצל לא מדליק עליך את האור לא מאיר את הפגמים שלך, רק כייף תענוג ונחמד. ואחרי תקופה גורמת לך להבין את הניגודיות שבך שלא צמחה.
גם בזוגיות עם ה' כביכול יש שני צדדים. גם ניגוד וגם עזר. גם עדה וגם צילה. ה' העיד בנו שפט אותנו, במהלך חודש אלול ,יום הדין, בוחן ובודק. האדם מביא את עצמו לפני ה'. היה מימד של בירור בבחינת עדה. ביום כיפור הבירור הסתיים בסליחה ומחילה. אחרי שלב זה מגיע סוכות. מרובה צלה מחמתה, יושבים יחד עם ה' בסוכה, תחושה של נעימות ורכות מלטפת, שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. (שיר השירים) מרגישים קרבה לה', עושים הכל ביחד, מארחים, אוכלים, ישנים, קוראים..הכל ביחד ביחד כמו צלה. רק נעימות וכייף.
מאחלת לכולנו לשבת בסוכה, להינות מצל הסוכה, להרגיש את החיבוק של הקב"ה לאחר ימים ארוכים ושנה בהם מערכת היחסים איתו היתה בבחינת דין ועדה וכעת המערכת הזוגית נוטה לכיוון צלה.
בע"ה מעכשו רק נעימות וחיבוק מלטף של הא-ל.
וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ!
שירה דיוק- מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית
בעלת תואר ראשון בחינוך וגיאוגרפיה ותואר שני בחינוך יהודי.
ברקע שנים של עבודה עם נוער שוליים- הבנת צרכי הנוער והתמודדות עם מעברי גיל ההתבגרות
ניהול מכינה קדם צבאית ,לימוד של שנים רבות על חסידות בבית מדרש לנשים (מתן, באור פניך)
מלמדת בבתי מדרש לנשים. עשייה נוספת גם בתחום של אומנות וכתיבה .
