פרשת ויחי/ זה הזמן לסלוח

מאת: שירה דיוק -מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית

בשיחת פרידה אישית מיוסף יעקב מספר:
"וַאֲנִי׀ בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת־אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִוא בֵּית לָחֶם:" למה בוחר יעקב בדברי הפרידה לספר אירוע היסטורי?
רש"י: ואקברה שם – ולא הולכתיה אפילו לבית לחם להכניסה לארץ , וידעתי שיש בלבך עלי , אבל דע לך שעל פי הדִבֵּר קברתיה שם , שתהא לעזרה לבניה.
רמב"ן: ועל דרך הפשט גם כן , אמר לו כן כמתנצל , שלא יחר ליוסף בראות חפצו בקבורת המערה על שלא קבר אמו שם , וכאשר קבר שם את לאה , ולכך אמר לו , כי מתה בארץ כנען … ולא יכול לקברה שם , כי איך יעזוב את בניו ואת מקנהו בדרך וילך מהרה עמה למערת המכפלה?
חז"ל פותחים לנו כאן חלון קטן להצצה אדירה על יחס אב ובן, כן גם אב גדול ומנהיג אומה מבקש סליחה מבנו! ואם נתבונן היטב גם נלמד כיצד.
יסוד מהותי בבקשת סליחה היא ההכרה בכך שהמעשה/הדיבור גרם לכאב ולצער לצד השני. ידעתי שיש בליבך עלי מסביר רש"י. יעקב יודע שיוסף כאב את קבורתה של רחל על אם הדרך (ולא במערת המכפלה עם שאר האימהות) הוא רואה את הכאב ונותן לו מקום. ועכשיו מרגיש שחייב לו הסבר..
יעקב מסביר ליוסף את ההסברים למה נקברה כך. בלי תירוצים, פרס את הכול.
המדרש מוסיף- מתה עלי רחל. קשה הייתה מכל הצרות הבאות עלי. יעקב פותח צוהר אל הלב ומתאר את הקושי במות רחל. מתה עלי רחל. גם לי כאב מאד, לא הייתי עסוק רק בלפתור את הבעיה.
דוגמא מהחיים:
בני זוג היו עסוקים במטלות הבית. כאשר האישה ביקשה מהבעל שרק יכניס את הכביסה לפני שיוצא, ענה הבעל לאשתו בצורה לא נאה וזו נפגעה.
אני באמת לא יודע מה אשתי רוצה ממני, הבנתי שהיא נפגעה למרות שממש לא ניסיתי לפגוע, התנצלתי וזהו. למה היא לא ממשיכה הלאה?
האישה: כי אני מרגישה שאתה בכלל לא מחובר לפגיעה שלי, התנצלתה ואתה חושב שזה מאחורינו?
כאשר איש בא לבקש סליחה מאשתו, שימו לב למילה לבקש ולא רק לזרוק כמה מילות התנצלות. יש ללמוד מיעקב ולומר: ראיתי איך פנייך נפלו כשדברתי כך, ראיתי שהכאבתי לך.. אני מבקש סליחה ואני רוצה להסביר שהייתי בלחץ לא לאחר לפגישה..וכו'. להתייחס לכאב וגם להסביר, הרי אפאחד לא מתכוון להכאיב לשני..
מה תפקיד מקבל הסליחה, האם רק לסלוח ולהמשיך הלאה?
לאחר מות יעקב, האחים מפחדים שכעת יוסף ינקום בהם על מכירתו..
כֹּה-תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף, אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ, וְעַתָּה שָׂא נָא, לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ; וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף, בְּדַבְּרָם אֵלָיו.
יוסף בוכה, הוא מבין שהוא לא היה ברור עם אחיו לגבי הסליחה. קראנו לפני כמה פרקים את בקשת הסליחה של האחים מיוסף. 17 שנים עברו והם עדין חושדים בו?
יוסף בתגובה: ויֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף, אַל-תִּירָאוּ: כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים, אָנִי. כ וְאַתֶּם, חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה; אֱלֹהִים, חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה, לְהַחֲיֹת עַם-רָב. כא וְעַתָּה, אַל-תִּירָאוּ–אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם, וְאֶת-טַפְּכֶם; וַיְנַחֵם אוֹתָם, וַיְדַבֵּר עַל-לִבָּם.
הרמב"ם מסביר שכדי להתרחק ממידת האכזריות, צריך להראות שהסליחה התקבלה. 'וינחם אותם וידבר על ליבם'. דברים המנחמים את הלב. מהות הסליחה היא להרגיש שוב מחוברים ולא שכל אחד פונה לדרכו וזהו.
האפשרות לסלוח היא פאר היצירה של הנפש האלוקית. לא להסתכל אחורה ולהתנקם.. לא להתבצר בעמדה. אלא דרישה מהיהודי להתרומם ולסלוח. מה הוא רחום וחנון אף אתה, מה הוא אדון הסליחות אף אתה…

לסיכום,
התורה מזמינה אותנו ללמוד מיעקב אבינו לסגור מעגלים, ולא חייבים לחכות לרגע האחרון, יפה שעה אחת קודם.
למדנו מאבי האומה שגם אדם בדרגתו מבקש סליחה מבנו.
בקשת סליחה מבוססת על ראיית הצער והכאב שגרמנו לאחר ונתינת מקום לכך. והסבר מה הוביל למעשה/לדיבור שפגע.
למדנו מיוסף איך לקבל סליחה, חובת המקבל לנחם אותם על ליבם, דברים היוצאים מהלב -נכנסים ללב. מהות הסליחה היא להביא לחיבור אמיתי.

ברכה והצלחה!
שבת שלום ובשורות טובת
שירה דיוק
יועצת זוגית ומאמנת אישית לשינויים בחיים
תנסו- מקסימום תצליחו ואם לא אפשר לבקש עזרה.

למה אנחנו זקוקים לסליחה?
הפגיעות והפגיעה הנן חלק מובנה בכל מערכת יחסים זוגית, וכאשר אנחנו נפגשים איתן וחווים עלבון וכאב מהצד השני, רבים מאיתנו זקוקים לשמוע את בקשת הסליחה. לא מעט טועים לחשוב: אם הוא יבקש סליחה, אני אהיה צודקת יותר, חזקה יותר. תפיסה זו יסודה בטעות, הצורך בסליחה נובע מהצורך יסודי הרבה יותר: הכרה בכאב. דמיינו רגע שכולנו מכירים: ילד נופל בחדר השני ומתחיל לבכות. אמא שלו, שיושבת בסלון, אומרת לו מרחוק: "מסכן שלי, כואב לך?", ופתאום הוא נרגע. מישהו ראה את הכאב שלו, מישהו הכיר בו. כך גם אנחנו, בכל גיל. אנחנו זקוקים שיראו אותנו, שישימו לב שכואב לנו, שהצד השני יכיר בכאב שגרם, גם אם לא התכוון כלל.
למה קשה לנו לבקש סליחה?
הנחת היסוד לפיה הסליחה היא משחק של חזק-חלש, משפיעה לא רק על הצד הזקוק לסליחה, אלא גם על הצד המבקש אותה. אם בקשת סליחה מצביעה על חולשה, לא ארצה לבקש אותה. ויותר מזה, אם בסליחה טמונה הנחת יסוד לפיה בקשת הסליחה מעידה שטעיתי ושאני חוזרת בי, לא אהיה מוכנה לה. גם לי עשו עוול, גם בי פגעו – למה שאסוג אחור? גם פה מנחה אותנו טעות יסודית – בקשת סליחה וקבלתה היא לא משחק של כוח, היא משחק של כאב. ההכרה בכאב של הצד השני לא מפחיתה מהצדק שלי, היא רק מעניקה נוכחות לכאב של הצד השני.

שירה דיוק- מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית

בעלת תואר ראשון בחינוך וגיאוגרפיה ותואר שני בחינוך יהודי.
ברקע שנים של עבודה עם נוער שוליים- הבנת צרכי הנוער והתמודדות עם מעברי גיל ההתבגרות
ניהול מכינה קדם צבאית ,לימוד של שנים רבות על חסידות בבית מדרש לנשים (מתן, באור פניך)
מלמדת בבתי מדרש לנשים. עשייה נוספת גם בתחום של אומנות וכתיבה .