30,000 שקלים פיצויים בגין לשון הרע ברשת החברתית-פסק דין מעיר הבירה

פיצויים בסך 30,000 שקלים והוצאות משפט בגין פרסום פוגעני בפייסבוק, בו כינה גבר את גרושתו "אטומה לרגשות בנה" ו"שרמוטה". השופטת מיכל ברדנשטיין קבעה שהפרסום גרם לפגיעה משמעותית בשמה הטוב ובכבודה של התובעת, במיוחד לאור כמות העוקבים שנחשפו לפרסום והתגובות התמיכות בנתבע.

צילום:אתר הרשות השופטת

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט לענייני משפחה בירושלים , חייבה השופטת מיכל ברדנשטיין את הנתבע לשלם לתובעת, גרושתו ואם בנו, פיצוי של 30,000 שקלים בגין פרסום פוגעני בפייסבוק. בפוסט, טען הנתבע כי התובעת נוהגת בילדם באכזריות ותיאר אותה כמי ש"פוגעת בילד מתוך קנאה ותאוות בצע", תוך שהוא מכנה אותה בשמות משפילים. בנוסף לפיצוי, נקבע שהנתבע ישלם גם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקלים.

הרקע לפרסום הפוגעני

הפרסום נעשה על ידי הנתבע, אדם בעל מאות עוקבים בפייסבוק, לאחר מחלוקת בינו לבין התובעת סביב התנהלותה כלפי בנם המשותף. בפרסום, טען הנתבע כי התובעת "אטומה לרגשות בנה הקטן", ואף כינה אותה בשמות פוגעניים. לדברי התובעת, הפוסט זכה לתגובות רבות, בהן מספר מגיבים גיבו את דברי הנתבע ואף הביעו בוז כלפיה. היא אף סיפרה כי קרובי משפחה וחברים משותפים נחשפו לפרסום, מה שהעצים את הפגיעה בה.

טענות הצדדים

בכתב התביעה, טענה התובעת כי הפרסום הפומבי פגע בשמה הטוב ובכבודה, והשפיל אותה בפני מכריה. היא הדגישה כי מדובר בפרסום בפייסבוק, שנחשף לעיני מאות עוקבים, וביקשה מבית המשפט לקבוע פיצוי כספי בהתאם לחוק איסור לשון הרע.

הנתבע מצידו טען להגנה על חופש הביטוי, וטען כי פרסומיו נעשו בתום לב ובמטרה להגן על ילדו המשותף. עם זאת, הוא לא נענה לפניותיה של התובעת להסיר את הפוסט ולא התנצל על דבריו, ובית המשפט ראה בכך חיזוק לפגיעה שהתובעת חשה.

פסק הדין ונימוקי השופטת

השופטת מיכל ברדנשטיין קבעה כי הפרסום מהווה לשון הרע, והדגישה כי לפי סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע ניתן לפסוק פיצוי כספי ללא הוכחת נזק, עד תקרה מסוימת, ואף כפול מהתקרה אם הוכחה כוונת פגיעה. השופטת ציינה כי פוסטים פוגעניים ברשת החברתית נחשבים כפרסומים בעלי חשיפה רחבה, במיוחד לאור כמות העוקבים של הנתבע.

בפסק הדין צוין כי "אין צורך להסביר מדוע פרסום המציג את התובעת כאטומה לרגשות בנה וכמי שנוטשת את בנה מתוך קנאה ותאוות בצע גרם לה לנזק לא ממוני", ואף הדגישה כי הנתבע לא נקט באף צעד להסרת הפוסט במשך כשנה. יתרה מזו, הוא לא הביע חרטה ולא התנצל על דבריו, מה שהוסיף למשמעות הפוגענית של הפרסום. השופטת גם התייחסה לתגובות התומכות שקיבל הנתבע בעמודו, שהביעו לעיתים בוז כלפי התובעת.

לאור מכלול הנסיבות, היקף החשיפה, והעובדה שמדובר בפרסום בודד, החליטה השופטת ברדנשטיין לפסוק לתובעת פיצויים בסך 30,000 שקלים על הפגיעה בשמה הטוב, לצד 10,000 שקלים הוצאות משפט.

לעניינים נוספים

עקבו אחרינו

במערכת

Previous
Next

הצטרפו לניוזלטר שלנו

בהשארת פרטים אתם נשארים מעודכנים,
פסק דין שטורף מחדש את הקלפים, שינוי חקיקה, החלטה חריגה,
בהרשמה מהירה ישירות למייל