על אסירים שפגעו מינית בילדיהם וביקשו קיום מפגשים עימם בכתלי בית הכלא כבר נכתב כאן ואף החלטת השופטת מירה רום פלאי שאיפשרה כתיבת מכתבים אשר יועברו לבת והיא זו שתחליט אם לקרוא אותם או לא מתוך עיקרון טובת הילד אך בהחלטה המוצגת כאן ופורסמה לאחרונה מבהיר השופט ערן שילה מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים כי שלילת האפוטרופוס מידי האב אינה חד ערכית לגבי קיום הסדרי קשר עימם.
שבסיס המקרה מייחס הרשעה על עבירות חמורות כנגד אב לשישה שמבקש לבחון אפשרות של הסדרי קשר עימם ע"י תסקיר לצורך המקרה הוציא החלטה מנומקת השופט ערן שילה שמסביר כי גם להורה שרצח את הצד השני אין לשלול כי קיום הסדרי קשר עם ילדיו אינו מטיב עם הילדים ועם רצונם בקשר .
עצם שלילת האפוטרופוס אינה חד משמעית בניתוק קשר שכזה וככל הנראה לא שולל החוק את האפשרות גם לא עפ"י חוזר מנכ"ל לעניין ציין שילה לעניין טענת היועמ"ש ציין כי :
" 15. אף אם אקבל את הנחת ב"כ היועמ"ש, לפיה ביסוד שלילת האפוטרופסות עומדת "הכרה חברתית לפיה העבירות שעבר המשיב 1 מעידות על חוסר יכולת של ההורה הפוגע לראות את טובתו של הקטין הנפגע… וכן על חוסר שיקול דעת והבנה של צרכי ילדיו", האם משמעות הדבר היא שאין כל סיכוי שקשר עמו – כעת או בעתיד, באופן זה או אחר – יהיה לטובת הקטינים? האם מדובר בהנחה כל כך חלוטה שאין מקום אפילו לבררה ולו בירור ראשוני באמצעות אנשי המקצוע? אף אם נניח שמשמעות שלילת האפוטרופסות היא קביעה בדבר "חוסר שיקול דעת והבנה של צרכי ילדיו" האם בכל מקרה של חוסר שיקול דעת והבנה של צרכי ילדים (לרבות של הורים שהורשעו בעבירות חמורות של הזנחת ילדיהם או התעללות בהם או הורים שילדיהם הוצאו ממשמורתם לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960) אנו מניחים כי שמירת קשר עם ההורה היא שלא לטובת הילדים ונמנעים אפילו מלערוך בירור בסוגיה?"
וע"כ הורה כי להורות על איבחון של עו"ס להוצאת תסקיר אשר יבטא את טובת הילדים ורצונם.
