התיק הפלילי נגד האב נסגר, ומכון מקצועי שבחן את מסוגלותו ההורית המליץ לשקול להסיר את הליווי ממפגשיו עם בתו. לכאורה, הדרך להקלה בפיקוח כבר נסללה. אולם פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה מחייב לעצור ולברר תחילה שאלה אחרת: האם נשקפת מהאב מסוכנות מינית כלפי הילדה?
השופט סארי ג׳יוסי קיבל בחלקו ערעור שהגישה האם, והורה כי את הבדיקה יבצע קרימינולוג קליני חיצוני ובלתי תלוי, בעל מומחיות ייעודית. עד להשלמת ההערכה ולהחלטה חדשה, הפיקוח על המפגשים יימשך ללא שינוי.
במוקד ההכרעה עמדה ההבחנה בין מסוגלות הורית למסוכנות מינית, ולצדה החשש כי המכון שהתבקש לבצע את הבדיקה הנוספת כבר התקבע בעמדתו.
האם ביקשה בדיקה עצמאית; האב טען לניסיון לעקוף החלטות
ההליך התנהל על רקע מחלוקת ממושכת בנוגע לקשר בין האב לבתו. במסגרת ההליך בבית המשפט למשפחה מונה מכון לבדיקת מסוגלותו ההורית של האב. בחוות דעת מינואר 2026 המליץ המכון לשקול להסיר את הליווי מהמפגשים.
בהמשך הורה בית המשפט למשפחה להרחיב את הבדיקה גם למסוכנות מינית, באמצעות אותו מכון. האם התנגדה: לטענתה, אי אפשר להפקיד את הבירור בידי גורם שכבר המליץ על הסרת הפיקוח, אף שלא ביצע קודם לכן הערכת מסוכנות ייעודית.
האם ביקשה למנות מומחה עצמאי שיבחן גם מסוכנות רחבה יותר, לרבות סיכון לפגיעה פיזית ורגשית, ויסות ושליטה בדחפים. היא הפנתה, בין היתר, לדוח חוקרת ילדים, אשר קבעה ברמת ודאות גבוהה כי הקטינה נחשפה לאיברי המין של אביה ושל המלווה.
מנגד, האב טען כי האם מנסה לנהל מסלול עוקף ערעור משום שאינה מרוצה ממסקנות המכון. לדבריו, הוא מתמודד למעלה משלוש שנים עם טענות חמורות והליכים מכבידים. הוא ציין כי תיק המשטרה נסגר ביוני 2025, וכי נמסר לו ש״לא נמצאה אשמה פלילית במעשיך״.
עוד טען ששילם את חלקו בעלות הבדיקה ופעל לקידומה, בעוד האם מעכבת אותה ואינה משלמת את חלקה.
שתי בדיקות, שתי שאלות שונות
השופט ג׳יוסי הבהיר כי הערכת מסוגלות הורית והערכת מסוכנות מינית קשורות זו לזו, אך אינן בדיקות חלופיות.
בדיקת מסוגלות הורית עוסקת ביכולת לספק את צורכי הילד ולגדלו בסביבה בטוחה ותומכת. בדיקת מסוכנות מינית מתמקדת בסיכון לפגיעה ודורשת הכשרה מקצועית מתאימה. בפסק הדין הוסבר כי לא ניתן לקבוע שהורה הוא ״בעל מסוגלות״ לצד קביעה בדבר מסוכנות מינית כלפי ילדו.
בהתאם לכך, הסדר המקצועי הראוי הוא לבחון תחילה את המסוכנות, ולאחר מכן להשתמש בממצאים במסגרת הערכת המסוגלות ההורית. בדיקה משולבת אפשרית כאשר עומדים לרשות הגוף הבודק מומחים המוכשרים לשתי המשימות.
השופט דחה את דרישת האם להרחיב את הבירור למסוכנות כללית. עם זאת, קבע כי את בדיקת המסוכנות המינית יש להעביר למומחה אחר.
״חשש ממשי כי המכון נעול בדעתו״
ההחלטה להחליף את הגורם הבודק לא התבססה רק על התנגדות האם לתוצאות חוות הדעת.
השופט בחן שורה של התבטאויות שבהן המכון חזר על עמדתו כי קשיי האב אינם מחייבים את המשך הליווי. גם לאחר עיון בחומרי חקירת הילדה הודיע המכון שאין שינוי בעמדתו ובהמלצותיו.
לכך נוספה הבהרת המכון כי מסקנתו בנוגע למסוכנות תתבסס על שילוב הריאיון החדש עם המבחנים שכבר נערכו במסגרת חוות הדעת הקודמת. המכון אף הבהיר שהבדיקה הנוספת לא תכלול שימוש בכלים מובנים מהסוג המשמש בהערכות מסוכנות.
על רקע זה כתב השופט: ״מתעורר חשש ממשי כי המכון נעול בדעתו ואינו מסוגל לבחון את שאלת המסוכנות המינית באופן פתוח וניטרלי״.
בית המשפט הדגיש כי החלפת מומחה לאחר שמסר חוות דעת מעוררת בדרך כלל חשש לניסיון להשיג תוצאה מקצועית רצויה. אלא שבמקרה זה, ההסתמכות המוצהרת על הממצאים הקודמים והיעדר הכשרה מתאימה לבדיקה הייעודית הצדיקו מינוי חיצוני.
ממצאי חוקרת הילדים — והקושי הראייתי
פסק הדין התייחס גם למורכבות העולה מחקירת הילדה. לצד קביעת חוקרת הילדים בדבר החשיפה לאיברי המין, היא ציינה ״קושי ראייתי״ שנבע מגילה הצעיר של הקטינה — שלוש וחצי בעת החקירה — ומקשיי ריכוז.
פסיכולוגית המכון סברה כי הקושי אינו מאפשר לקבוע את מהימנות הדיווח, והעלתה אפשרות שהדברים לא התרחשו. האם טענה מנגד כי קושי להוכיח עבירה ברף הפלילי אינו מבטל את הממצא המקצועי של חוקרת הילדים.
בית המשפט לא הכריע כי האב ביצע עבירת מין. ההכרעה עסקה בצורך לברר את הסיכון באמצעות בדיקה מקצועית עצמאית, לנוכח החומר שהוצג.
סגירת תיק אינה תשובה לשאלת הסיכון
השופט ג׳יוסי עמד על ההבדל בין תכלית ההליך הפלילי לבין תפקידו של בית המשפט בהליך האזרחי. ההליך הפלילי בוחן אחריות לעבירה לפי רף ההוכחה הנדרש בו; בהליך האזרחי נבחנות שאלות אחרות, ובהן ההגנה על הקטינה.
כפי שנכתב בפסק הדין: ״ההחלטה על סגירת התיק משקפת רק את העדרה של תשתית ראייתית במישור הפלילי, אך אינה שקולה לקביעה קלינית של העדר סיכון עתידי לקטין״.
בסיום ביטל השופט את החלטת בית המשפט למשפחה מ־25 ביוני 2026 והורה על מינוי קרימינולוג קליני חיצוני ובלתי תלוי לבדיקת המסוכנות המינית של האב כלפי בתו. הסדרי הפיקוח הקיימים יישארו בתוקף עד להשלמת ההערכה ולהחלטה חדשה. האב חויב בהוצאות האם בסך 4,000 שקלים.
ההכרעה משאירה את שאלת המסוכנות פתוחה לבדיקה. היא אינה קובעת שהאב מסוכן, אך גם אינה מאפשרת לראות בסגירת התיק הפלילי או בחוות דעת על מסוגלות הורית תשובה מספקת לשאלה זו.
