פרשת וירא/ מה בין הכנסת אורחים לזוגיות?

מאת שירה דיוק- מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית

פרשת וירא מגלה לנו עוד קומות באישיותו של אבי האומה אברהם אבינו. אנו פוגשים את אברהם כאשר יושב בפתח האוהל, מחפש אורחים ובהמשך, התורה מתארת כיצד פעל אברהם בשיתוף עם שרי אשתו להכניס אורחים. הזריזות ,הפעולות והמאמצים מלמדים על אישיותו של אברהם שכולו חסד.
חכמינו זיכרונם לברכה לומדים מהתנהגותו של אברהם אבינו ש"גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה".
נשאל: מה כל כך מיוחד במצווה זו?
הבית הוא המקום הבטוח. העוגן. אזור הנוחות.
להכניס אורחים כפי שאברהם אבינו הכניס כרוך ביכולת לצאת מ"איזור הנוחות" ולהכניס מישהו אל "איזור הנוחות" שלך.
לתת לו תחושה שכרגע הוא "בעל הבית", המארח יעשה הכל בכדי לתת לו תחושה טובה. "תרגיש בבית" או במלים עמוקות, תרגיש אצלי כאילו אתה באזור הנוחות שלך.
בכדי להצליח במשימה לא פשוטה זו, המארח מוכרח להיפתח , לצאת מהאזור המוכר לו אל עבר עולמו של האורח. כל העת לחשוב ולבצע 'מה יעשה טוב לאורח שלי".
מצוות הכנסת אורחים לא מסתיימת כאשר האירוח הגיע לסיומו, הארוחה הסתיימה ויאללה ביי. אלא מצווה (כותב הרמב"ם) ללוות את האורח החוצה אל עבר אזור מבטחים. זהו ביטוי ללקיחת אחריות, לא רק לתת לאורח תחושה שהוא בעל הבית כל זמן שהוא בבית, אלא גם לקחת אחריות וללוות אותו בצאתו עד הגיעו למקום מבטחים.
כמה יפה לראות כיצד התורה מראה את הניגודיות שבין אברהם אבינו להתנהגותם של אנשי סדום.
אנשי סדום שאין בליבם יראת אלוקים אינם מעוניינים בהכנסת אורחים ואם בטעות הגיע אורח לסדום הוא זוכה ליחס 'מיוחד' ע"פ המדרש: "אמר ר' אלעזר: כל מי שהיה בא לסדום, היו מצווים אותו לשכב על לוחי ברזל חמים, והיו משכים ומקיצים אותו, ומצווים אותו שלא יקום. ואם קם – היו קוטעים את רגליו, והיו שוחקים אותן עד שמיתו."..(בתרגום מ מסכת סנהדרין, קט ע"ב). הכנסת אורחים של אנשי סדום היא בתנאים מאד מסויימים ונוקשים, האורח חייב להיות בגודל כמו שקבענו, לראות לחשוב ולרצות בדיוק כמונו. חייב להתאים במידותיו למיטה. (מידה מלשון תכונות ואופי פנימי). למה אנשי סדום לא רצו אורחים? הם פחדו מהשוני /מהייחודיות שיביא האורח ויאלץ אותם להשתנות.
הכנסת אורחים כמשל לזוגיות:
כמה קל ליפול ולטעות בזוגיות ולדמות שהאורח צריך לחשוב ולרצות כמוני. עלינו להסכים על אותם מעשים ודרכי פעולה. צורת חשיבה זו קרובה להכנסת אורחים של סדום ממנה אנו רוצים להתרחק כמו מאש "וַיהוָה, הִמְטִיר עַל-סְדֹם וְעַל-עֲמֹרָה–גָּפְרִית וָאֵשׁ: מֵאֵת יְהוָה, מִן-הַשָּׁמָיִם." לא לשמור על שום קו חשיבה המקשר אותנו לתפיסתם של אנשי סדום, אפילו לא קשר עין. וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל-נַפְשֶׁךָ–אַל-תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ…
אברהם -עמד מן העבר השני
זוגיות מוצלחת היא זוגיות הדומה להכנסת אורחים על פי מידותיו של אברהם אבינו.
האתגר הגדול בזוגיות הוא להכניס כל אחד מבני הזוג לתוך "ביתו" עולמו של האחר.
התנועה הנפשית המאפשרת שיתוף והכלה הדדית היא בעצם התנועה הנפשית של הכנסת אורחים.
מה נדרש מבני זוג בכדי "לארח" אחד את השני?
רצון ומוכנות לארח את השני בתוך ביתי. פתיחות ונכונות לצאת מתוך אזור הנוחות שלי ולעשות בשביל השני. לשאול את עצמי כל הזמן מה יעשה לאורח (בן/ת זוגי) שלי טוב ומה ישמח.
ר' שמחה בונם מפשיסחא זצ"ל האדמו"ר החסידי כותב על מצוות הכנסת אורחים, שהמצווה היא לתת לאורח לחוש כבעל הבית.
איך אפשר להחליף את התפקידים ולתת תחושת בעלות על הבית לאורח?
כשבעל הבית רואה באורח משהו ייחודי אז הוא הופך ביחס לנקודה הזה כאורח.
כך גם בזוגיות, כשכל אחד מבני הזוג רואה השונה והייחודי אצל הזולת מתוך הערכה, אז הזולת הוא "כבעל הבית" אצלו. זוגיות בה שני בני הזוג הם בעלי השקפה/מחשבה/חלומות/רצונות ומעשים דומים היא זוגיות של More of the same. היא לא בונה ומרחיבה עוד קומות בנפש. אברהם אבינו הוקסם מהשוני שכל אורח הביא, ונודע בהכנסת אורחים וביחס מכבד כלפי זרים. אברהם מזוהה עם מידת החסד/חמלה ודאגה לזולת. כדי להיות במידת חסד צריך לראות להבין ולהזדהות עם הזולת. לזהות את ייחודו של כל אדם. מוקסם מן המגוון האנושי. זה יתרון בשבילו. רוצה ללמוד מאנשים שתנאי גידולם שונה משלו.
זוגיות בריאה היא היכולת לצאת מעצמך לראות את הזולת ממקום מעריך ומכבד לראות מה השני מלמד בעצם השונות.
תוכלו להתבונן היכן ובאילו מצבים כל אחד "מתארח" אצל בן זוגו ולברר מהם התחומים בהם אנו אורחים אצל בן הזוג ומתי אנו בעלי בית?
לאחר התבוננות זו לשתף את הזולת מתוך הוקרה.
תנסו- מקסימום תצליחו

שירה דיוק- מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית

בעלת תואר ראשון בחינוך וגיאוגרפיה ותואר שני בחינוך יהודי.
ברקע שנים של עבודה עם נוער שוליים- הבנת צרכי הנוער והתמודדות עם מעברי גיל ההתבגרות
ניהול מכינה קדם צבאית ,לימוד של שנים רבות על חסידות בבית מדרש לנשים (מתן, באור פניך)
מלמדת בבתי מדרש לנשים. עשייה נוספת גם בתחום של אומנות וכתיבה .