התפיסה המסורתית: בגידה כהתמוטטות של אהבה
בקרב הציבור הרחב, וגם אצל מטפלים מסוימים, מקובלת תפיסה קלאסית: בגידה מתרחשת כאשר משהו מהותי חסר בזוגיות. משיכה מינית שנעלמה, שיחה שנדמית לעייפה, בדידות שקטה בין שניים החיים יחד אך מרוחקים.
הפסיכולוג רוברט סטרנברג מתאר את "משולש האהבה": אינטימיות, תשוקה ומחויבות. אלו שלושת העמודים הנושאים את הקשר. כשאחד מהם מתערער, כל המערכת מתנדנדת. לפי גישה זו, רומן נולד כדי לפצות על מה שחסר – הוא תוצאה, לא סיבה.
אלא שהמציאות רבת רבדים יותר. בשנים האחרונות, גם המחקר וגם העבודה הקלינית מצביעים על תופעה אחרת: בגידה שמתרחשת דווקא כשהכול נראה טוב. זוג משוחח, מבלה יחד, חולק ערכים וחוויות. ולמרות זאת – יש בגידה. מה גורם לה?
הרומן כאקט של חיפוש עצמי
יש בגידות שאינן תולדה של כעס או חסך, אלא של צורך עמוק יותר – לפגוש את עצמי.
מטופלים מספרים: "לא חיפשתי מישהו אחר. חיפשתי אותי. רציתי להיזכר מי הייתי לפני שנהייתי אמא, לפני שהפכתי למפרנס. הרומן הזכיר לי שאני חי."
במקרים אלו, הבגידה אינה ביטוי למשבר זוגי – אלא למשבר זהות אישי. האדם מרגיש כלוא בתוך הגדרות ישנות: בן זוג, הורה, עובד. הרומן מציע תחושת חופש, בחירה מחודשת, הצצה לגרסה אחרת של העצמי.
ברומן יש הזדמנות להיות מישהו אחר: שוב צעיר, נחשק, חופשי, יצירתי. ההקשר הסודי שלו מאפשר אינטימיות מסוג אחר: לא מחייבת, לא רוטינית, לא נשחקת. האינטימיות הזאת אינה רק עם האחר – אלא עם חלקים רדומים של העצמי.
הפיצול: בית אחד, שני עולמות
אחד המאפיינים של רומנים מהצד הוא היכולת לקיים שני עולמות מקבילים – מבלי שאחד יפריע לשני. אנשים רבים מתארים את הבית כמקום של יציבות, שורש, ביטחון; והרומן כמרחב של חידוש, סיכון, התרגשות.
יש מי שמבחינתם, דווקא כדי לשמור על הבית – הם בוגדים. זו אמירה פרדוקסלית, אבל מוכרת: הבגידה משמשת כשסתום לחץ. היא מונעת פיצוץ בזוגיות בכך שהיא פורקת מתחים מחוץ לה.
כמובן, פיצול זה הוא אשליה. האיזון העדין הזה נוטה להישבר, והמחיר בדרך כלל גבוה: בגידה שנחשפת מערערת את תחושת הביטחון הבסיסית ביותר של בן הזוג הנבגד. גם הבוגד, פעמים רבות, אינו מסוגל לשאת את רגשות האשם לאורך זמן.
בגידה כתגובה למשבר אישי
הבגידה עשויה להיות תגובה למשבר חיים: מוות של קרוב, פיטורין, פרידה מילד שגדל. רגעים כאלו יוצרים חלל פנימי, שאליו נכנסת השאלה: "האם זה כל מה שיש?"
באותם רגעים, הרצון לגעת שוב בחיים, להרגיש את הלב פועם, מוביל לפעולה דרמטית. רומן הופך לא רק לאמצעי של מילוי – אלא של הישרדות נפשית.
מתחת לקרחון – הרבדים הסמויים של הבגידה
וירג’יניה סאטיר, מטפלת משפחתית פורצת דרך, תיארה את נפש האדם כקרחון: מעל פני המים רואים רק את מה שנגיש – התנהגויות, מילים. מתחת – רגשות, פחדים, זהויות עמוקות.
הבוגד הוא לפעמים אדם שהקדיש את חייו לריצוי. תלמיד טוב, בן מסור, אזרח שומר חוק. דווקא הוא, זקוק לרגע של חציית גבול. לא כי הוא שונא את בת זוגו – אלא כי הוא רוצה סוף סוף להיות גם משהו אחר. הרומן הוא המקום שבו הוא מתמרד.
אסתר פרל: הפנטזיה כזירה לחיים חדשים
אסתר פרל, מטפלת זוגית בינלאומית, הציגה פרספקטיבה חדשה: הבגידה כמרחב ליצירת זהות חדשה.
לדבריה, רבים אינם בוגדים כדי לעזוב את הקשר – אלא כדי לגלות את עצמם מחדש. הרומן מייצר אוטופיה – לא כי היא קיימת באמת, אלא כי היא נשענת על מה שאינו ניתן למימוש. ברגע שמנסים להמיר אותה לחיים אמיתיים – היא קורסה.
הרומן שואב את כוחו מהמרחק, מהאיסור, מהאפשרות שאולי הוא ייגמר מחר. לכן, במקרים רבים, כשמנסים למסד את הקשר החדש – הוא מאבד את קסמו.
הבגידה כהתמודדות שגויה עם מצוקה אמיתית
אין להקל ראש בעוצמת הרגש שמעורר הרומן – אך גם אין לטשטש את המחיר. הבגידה היא פעולה שאינה מתבצעת בוואקום. היא מפרה חוזה רגשי, שובר אמון, עלולה לגרום לפגיעה נפשית עמוקה בבן הזוג.
ולמרות הריגוש והחופש לכאורה – רבים מן הבוגדים מתארים תחושת ריקנות, צורך להתנצל, ניסיון נואש לחזור למה שהיה.
במקרים אלו, יש לשאול: האם לא ניתן היה לחפש את תחושת החיות במקום אחר? האם לא ניתן לחולל שינוי בתוך הקשר הקיים?
אפשרות לתיקון: להפנות את התשוקה פנימה
זוגות רבים שהצליחו להתמודד עם בגידה מספרים, שלמרות הכאב – הם בחרו להתבונן בעצמם. לא רק לבחון מה קרה, אלא מה הוביל לשם. במקום להיאחז בהרס – הם בחרו בבנייה.
השאלה היא לא רק "למה בגדת?" אלא גם "מה ניסית למצוא?" ואם התשובה היא: "רציתי להרגיש חי", אולי אפשר להחיות את הקשר הקיים? אולי אפשר לבנות מחדש אינטימיות, תשוקה, ריגוש – עם בן הזוג שכבר איתך?
בין הרס לבנייה
הבגידה אינה רק "מעידה מוסרית" – היא לעיתים קרובות סימפטום למשהו עמוק יותר. אך הבחירה לבגוד, היא בחירה שמובילה לסבל.
מי שבוגד מתוך חיפוש, ייתכן שיגלה כי הפנטזיה אינה מתממשת במציאות.
מי שנבגד, חווה כאב אדיר – אך לעיתים גם יכול לגלות עוצמות חדשות של ריפוי.
המסר החשוב ביותר: אם חסר לך משהו – תבדוק קודם אם אפשר לבקש אותו. לפני שאתה בוגד – נסה לדבר.
לפני שנמשכים נמשכת החוצה – יש לבדוק מה את מבקשים באמת.
כי לעיתים, דווקא בתוך הבית, אפשר לגלות מחדש את עצמך – ולהישאר.
רונית כהן זמורה- מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי.
מחברת הספר ״תחנות החיים של הזוגיות״ – מדריך עבודה עצמית בזוגיות מ-א׳ ועד ת׳.
