מכירת הדירה המשותפת הייתה אמורה להעמיד לרשות האב מאות אלפי שקלים. אלא שברקע עמדה התנהלות מתמשכת של אי־תשלום מזונות, חובות שהצטברו והליכי גבייה שנדרשו כדי להבטיח את צורכי הילדים. האם פנתה לבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע בבקשה להקדים תרופה לחוב הבא: לעקל מתוך חלקו של האב בכספי המכירה סכום שיבטיח את תשלומי המזונות והמדור לשנים הבאות.
בית הדין קיבל את הבקשה בחלקה. בפסק דין מפורט קבעו אב בית הדין, הרב אליהו אריאל אדרי, והדיינים הרב אברהם חשאי והרב ישועה רטבי, כי בנסיבות שנפרשו לפניהם יש הצדקה לעכב כספים גם להבטחת תשלומים שמועד פירעונם טרם הגיע.
המזונות נפסקו ברף נמוך — וגם הם לא שולמו כסדרם
הצדדים התגרשו בשנת 2022 ולהם שלושה ילדים, שבמועד פסק הדין היו בני 13, 11 ושמונה וחצי. במסגרת ההליכים הקודמים נפסקו, בהסכמת האם, מזונות בסך 1,100 שקל לחודש לכל ילד, לצד מדור בסך 1,500 שקל ותשלום מחציות. בית הדין ציין כי להוצאות הנוספות משקל משמעותי לנוכח הצרכים המיוחדים של הילדים.
לפי קביעת הדיינים, האב עובד ומשתכר כעורך דין פעיל בתחומי הפלילים והמשפחה, וביכולתו לעמוד בחיובים שנפסקו. למרות זאת, התשלומים לא הועברו באופן סדיר, וברוב המקרים נדרשה האם לפעול באמצעות רשות האכיפה והגבייה.
בפסק הדין תואר כי במהלך השנתיים שקדמו להכרעה האב כמעט שלא שילם, וחובותיו לגרושתו הצטברו לכ־200 אלף שקל, מהם כ־50 אלף שקל בגין מזונות.
על רקע מכירת הדירה ביקשה האם לעקל לפחות 639 אלף שקל. לדבריה, סכום זה משקף את מלוא תשלומי המזונות והמדור עד שיגיע הצעיר בילדים לגיל 18.
האב, כך נכתב, לא הגיש התייחסות עניינית לבקשה וביקש שוב ושוב ארכות. לנוכח החשש לחלוקת כספי המכירה החליט בית הדין להכריע גם ללא עמדתו, תוך הבהרה שככל שימציא אותה, העניין יידון שנית.
האם אפשר לעקל כסף עבור חוב שעדיין לא הגיע מועדו?
בלב פסק הדין עמדה שאלה עקרונית: האם ניתן להגביל את השימוש בכספו של אדם כדי להבטיח תשלום עתידי, עוד בטרם הגיע מועד החיוב?
הדיינים סקרו בהרחבה את המחלוקת ההלכתית בדבר עיכוב נכסים להבטחת גביית חובות. לצד העמדה שלפיה אין לנקוט צעדים בנכסי חייב לפני מועד הפירעון, הובאה גישת הרא"ש, המאפשרת לעכב נכסים כאשר קיים בסיס ממשי לחשש שלא יהיה אפשר לגבות את החוב בהמשך.
במרכז ההנמקה עמד העיקרון של הצלת עשוק מיד עושקו. לפי פסק הדין, תפקידו של בית הדין אינו מסתכם בהמתנה להיווצרות חוב נוסף, כאשר התנהלות החייב כבר מלמדת על סכנה לגבייה.
הדיון עסק גם באופיו של חיוב המזונות: האם העובדה שהוא מתחדש מדי חודש מונעת עיקול להבטחת החודשים הבאים? בית הדין השיב בשלילה. לשיטתו, כאשר אב נמנע מלזון את ילדיו, החובה להגן עליהם מצדיקה את עיכוב הנכסים גם ביחס לתשלומים עתידיים, ובהתקיים התנאים המתאימים גם עבור ילדים מעל גיל שש.
150 אלף שקל בנאמנות — והאב ממשיך לשלם בעצמו
לצד ההצדקה לעיקול, בית הדין לא נעתר לדרישה להבטיח מראש את מלוא המזונות עד גיל 18. דווקא העובדה שהאב עובד ומשתכר הובילה למסקנה כי צפוי לעמוד לרשותו מקור הכנסה שממנו ניתן יהיה לגבות את החיובים בעתיד.
הפתרון שנבחר היה הפקדת 150 אלף שקל מתוך חלקו בתמורת הדירה בנאמנות אצל כונס הנכסים, עו"ד יואל יוספי, למשך 18 חודשים. בהחלטה נשקלו הליכי ההוצאה לפועל, פקודות מאסר, החשש להברחת כספים וצורכיהם של שלושת הקטינים.
הכספים אינם מחליפים את חובת התשלום השוטפת. האב נדרש להמשיך ולהפקיד ישירות לחשבון האם את מלוא המזונות, המדור והמחציות שנפסקו. ככל שישלם במועד, הקרן לא תשמש לתשלומים השוטפים.
ואולם, אם יאחר אפילו ביום אחד, יהיה הנאמן מוסמך לפרוע את החוב מתוך כספי העיקול, ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת. האב יישא גם בשכר טרחת הנאמן בגין הפעולות שיידרשו, שיקוזז מיתרת הכספים.
אם יקיים האב את חיוביו במלואם ובמועדם במשך 18 חודשים, ללא צורך בהפעלת הקרן, הוא יהיה רשאי לבקש עיון חוזר בתנאי ההחלטה. שחרור הכספים, אפוא, לא נקבע כאוטומטי: הדרך לבחינה מחודשת עוברת בעמידה רציפה בתשלומים.
