גרושים וגרושות מגיעים לפרק ב’ כשהם נושאים עמם אובדן, אכזבה ולעיתים גם ערעור עמוק של הביטחון העצמי. במצב כזה, תשומת לב אינטנסיבית, חיזור מוגזם ונוכחות שלא מרפה יכולים להרגיש מחוזקים גם כשהם חוצים גבול. אהבה אובססיבית כמעט אף פעם לא נראית מאיימת בתחילתה; היא מתחפשת לאכפתיות, למסירות, לרומנטיקה גדולה. אבל בפרק ב’, המחיר של טעות אינו רק עוד שברון לב, אלא פגיעה בחופש, בתחושת הביטחון וביכולת לסמוך שוב על עצמנו.
כשהעבר מפעיל את ההווה
כבר פרויד הבין שלא כל אהבה נולדת מתוך מפגש בין שני אנשים בהווה. לעיתים, אנחנו מתאהבים מתוך ניסיון לא מודע לתקן פצע רגשי מוקדם. הוא כינה זאת "קשר שגוי", מצב שבו האדם שמולנו אינו נראה כפי שהוא באמת, אלא הופך למסך שעליו מוקרנים פחדים, כמיהות וצרכים מהעבר.
באהבה אובססיבית, בן הזוג אינו נבחר בגלל התאמה, הדדיות או חיבור עמוק, אלא משום שהוא מעורר חוויה רגשית מוכרת: פחד מנטישה, רעב לאהבה, צורך להיות “הכול” עבור מישהו. זהו קשר שמונע פחות מבחירה ויותר מחרדה.
פרויד הוסיף שרגשות הנתפסים כלא לגיטימיים כמו, כעס, קנאה, תוקפנות, אינם נעלמים כשהם מודחקים. הם חוזרים דרך התנהגות כפייתית. כך, אהבה שנראית מסורה ואינטנסיבית עלולה להכיל בתוכה שליטה, דרישה וסירוב לשחרר. האובססיביות אינה עודף אהבה, היא עודף פחד.
למה זה מתחדד במיוחד אחרי גירושין
גירושין אינם רק סוף של קשר; הם טלטלה של זהות. גם כשהפרידה נכונה, היא משאירה שאלות שקטות אך עיקשות:
האם אפשר לאהוב אותי לאורך זמן? האם שוב יבחרו בי? האם אני ראוי לקשר יציב?
כמטפלת זוגית, אני פוגשת לא מעט גרושים וגרושות שמתארים קשר “סוחף”, אך יחד איתו גם עייפות, דריכות ותחושת מחנק. בפרק ב’, רבים מבלבלים בין עוצמה לבין יציבות, בין תשוקה לבין קשר, בין מי שמציף בנוכחות לבין מי שמסוגל להיות וגם לתת מרחב. אהבה אובססיבית מציעה תחושת ביטחון מיידית, אך גובה מחיר רגשי כבד בהמשך.
איך זה נראה מבפנים, לפני שמבינים מה קורה
אהבה אובססיבית כמעט אף פעם לא מתחילה באיום. להפך, היא מתחילה במחמאה גדולה. רק בהדרגה מתגלה המחיר: מחשבות בלתי פוסקות על בן הזוג, קושי להתרכז בעבודה או בחברים, צורך מתמיד בעדכונים ובאישורים. הגבולות מיטשטשים, והפרטיות נתפסת כמרחק מסוכן. כל ניסיון לנפרדות מעורר אשמה, כעס או חרדה.
בשלב הזה, שני בני הזוג כבר נפגעים. האובססיבי חי בפחד מתמיד לאבד; הצד השני חי בתחושת מחנק ונע בין רצון להתרחק לפחד מהתגובה.
אהבה או תלות?
אחת התובנות המרכזיות בטיפול בקשרים כאלה היא זו: האוהב האובססיבי אינו מתאהב באדם, אלא בקשר עצמו. בן הזוג הופך לאמצעי להרגעה, לביטחון ולתחושת ערך.
זהו קשר שבו הקשר חשוב יותר מהאדם שבתוכו. וכאשר אין מקום לנפרדות, גם אין באמת מקום לאהבה.
איך להיזהר בפרק ב’ — מבלי להסתגר
אחרי גירושין, חשוב לשנות את נקודת המבט. לא לשאול רק “האם הוא רוצה אותי”, אלא גם “איך אני מרגישה בתוך הקשר הזה”. קשר בריא מאפשר להיות ביחד מבלי לוותר על העצמי.
שווה לשים לב האם מותר לך להיות לא זמינה בלי דרמה, האם הקשר מתפתח בהדרגה או מואץ מדי, והאם יש בו מקום אמיתי לחברים, לעבודה ולחיים שלך. גבול הוא מבחן מפתח: מי שמכבד גבול, יודע קשר. מי שנפגע ממנו — נאחז.
אני אומרת לא פעם בקליניקה: הגוף מזהה סכנה הרבה לפני הראש. דריכות מתמשכת, עייפות רגשית או תחושת הקלה דווקא כשיש מרחק אינן סימן לאהבה גדולה, אלא לאזהרה.
בדיקה עצמית -לפני שנכנסים עמוק
לפני שמעמיקים בקשר חדש, כדאי לעצור לרגע ולבדוק לא דרך הראש, אלא דרך החוויה:
האם אני מרגיש חופשי לומר “לא” בלי פחד מתגובה?
האם הקשר מוסיף לי אנרגיה או שואב אותה?
האם אני מרגיש שאני גדל בתוכו או מצטמצם, כדי לשמור על שקט?
והשאלה העמוקה מכולן: האם אני בוחר בקשר הזה, או נאחז בו מפחד להיות לבד?
אהבה בפרק ב’ אינה אמורה להציל — אלא לפגוש.
לא למלא חור, אלא לאפשר צמיחה משותפת.
אהבה בריאה אינה שואלת “איך לא לאבד אותך”, אלא “איך להיות איתך, בלי לאבד את עצמי”. וזו אולי ההגנה החשובה ביותר מפני אהבה אובססיבית: לא לחפש עוצמה, אלא יציבות. לא להתרגש מזה שמישהו לא מרפה, אלא ממי שיודע להישאר, גם בלי לאחוז.
לעיתים, ההגנה הטובה ביותר מפני אהבה אובססיבית אינה זהירות יתר, אלא היכרות עמוקה יותר עם הדפוסים שלנו עצמנו. טיפול זוגי או אישי בפרק ב’ אינו מיועד רק למי שנמצא במשבר, אלא למי שמבקש לא לחזור שוב לאותו סיפור במסווה אחר. זהו מרחב שבו אפשר להבין מה מפעיל אותנו בקשרים, ללמוד להציב גבולות בלי אשמה, ולבחור אהבה שמרחיבה ולא מצמצמת. לבחור קשר שאינו מבוסס על פחד מאובדן, אלא על נוכחות, גבולות והדדיות. לא כדי לאהוב פחות, אלא כדי לאהוב אחרת.
כתבה: רונית כהן זמורה,
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ופסיכותרפיסטית
אתר: ronitzmora.co.il
מחברת הספר: "תחנות החיים של הזוגיות"
