נשאלת השאלה מה צריך לקרות על מנת שהיחיד יעבור שלב ויחליט כי אין הוא רוצה בחיים אלו וכי הפרידה היא המוצא הטוב ביותר. הספרות המקצועית מכירה בסיבות רבות ומגוונות לקושי להיפרד. מהלך זה דורש מהיחיד לכוחות נפש גדולים ביותר, תעצומות נפש וגיוס משאבים נפשיים רבים. הוא מעורר פחדים כמאים ופותח פצעים ישנים שהוטבעו ביחיד עוד בילדותו, כמו חווית נטישה או /ו דחייה. כך שתהליך הפרידה הזוגית אינו עומד רק בסבל של החיים העכשוויים של הזוג, אלא קשור עבותות בחוויות העבר של כל אחד מהם.
הפרידה אינה נחווית כחוויה טבעית והכרחית, היא אינה עומדת בפני עצמה ,אלא היא מצריכה תנאים מיוחדים כדי שתתרחש, ולאו הזוג ימשיך לחיות גם במערכת יחסים שהיא פחות מתאימה לו. בדרך כלל כל אחד מעדיף את המוכר והבטוח על פני האפשרות לחיות חיים מלאים יותר. היחיד בוחר להקריב את עצמו ואת החופש שלו בלבד שלא יחוש את טעמה הרע של הבדידות, מאחר שלהיות לבד ולקחת אחרות על הבחירות האישיות זה מבהיל. כמו כן, הצורך לפעול באחריות באופן שיקדם את מי שאנחנו יכולים וחולמים להיות, יש בו כדי להעמיד את היחיד חשוף בפני פגיעות מול החיים. לכן כדי לבצע צעד זה, על היחיד צריך להיות נכון לעמוד בפני מכשולים, חוסר בהירות וקשיים בחיים לאחר הפרידה.
יחיד העומד בפני ההחלטה האם לסיים את מערכת היחסים עובר שני סוגים של סבל:
1. לחוות רגשות אשמה לגבי פירוק הקשר ועזיבת הבית.
2. להתמודד עם עצם הפרידה והפחד משינוי.
הפרידה מחייבת את היחיד לצאת מאזור הנוחות אל הלא נודע ולפתח אמונה כי ההמשך מבטיח לו עתיד טוב יותר. בנוסף היחיד חייב לוותר על החלקים שבבן הזוג הנחוצים לו. מאחר שהוא חושש שלא יסתדר בלעדיהם. חלקים אלו הם שמלכתחילה הביאו אותו לבחור באותו אדם ומשכו אותו לקיים את הקשר. לכן היחיד קודם העזיבה צריך לפתח חלקים אלו בתוכו ולחוש שלם, אחרת סביר להניח שלא יימצא בו הכוח לפרק את הקשר. על אף פיתוח רגשות שנאה, כעס וצביעת בן הזוג בצבעים קודרים ונוראיים לא יביאו לסיום הקשר. זהו תנאי הכרחי שבו היחיד מרגיש שהוא הצליח לפתח בתוכו חלק זה ונהייה אדם אחר, רק אז הוא יצליח לסיים את הקשר ולהיפרד.
יש אנשים שאין להם כוח למצוא לפתח חלקים אלו ואז הם פונים לרומן. בחירה באפשרות זו, מאפשרת להם לא לעזוב את הקשר מבלי שיש להם משהו אחר בידיים. דרך זו מביאה לעקיפת הכאב ומונעת את היכולת להתפתחות ולצמיחה אישית שלהם. הם אומנם נמצאים במערכת אחרת אך ללא שינוי. כי אנשים שנפרדים פרידה אמיתית, נפרדים ממה שקיים וממה שחסר ולא לקראת משהו אחר. הם רוצים להתרחב ולגדול.
כיצד כדאי לעשות זאת?
ההחלטה על סיום הקשר אינה החלטה קלה לא מצד המבשר ולא מצד מקבל ההודעה.
יש לדעת כי קשה מאוד לסיים מערכת יחסים בצורה יפה ומכבדת. הפיתוי הוא לצאת בדרך הקלה מבלי להתחשב במה שהשני מרגיש. דרך זו אולי עדיפה ומהירה יותר בטווח הקצר, אך לטווח ארוך כדאי לנהוג אחרת, אומנם דרך זו דורשת עוד מאמץ, אך היא מאפשרת לסיים את מערכת היחסים בחן ובכבוד כך שהיא תטיב עם שניהם בעתיד. לכן, על היחיד לנקוט בדרך נעימה, מאחר שדרך העזיבה משאירה זיכרון שישפיע עלייו וגם על בן הזוג. כמו כן אף אחד מאיתנו לא יודע מה העתיד צופן, אולי עתה הם לא מסתדרים אולם בעתיד הדברים יכולים להשתנות, ובכך הזוג משאיר פתח למערכת יחסים. אם הזוג ישתמש בחמלה ובאנושיות, האדם השני יזכור לו ויבין כי חי עם אדם הגון שאינו רוצה הסלמה ביחסים.
טיפים לביצוע פרידה?
1. אל תאיים בפרידה אם אתה לא מתכוון לכך- הצהרת פרידה מגיעה רק כאשר מתכוונים לכך ולא כדרך למינוף במערכת היחסים.
2. אל תאשים- תודה בטעויות שלך
3. אל תפר הבטחות- קיים מה שהבטחת
4. קח אחריות על השגיאות שלך- תודה במה שעשית לא נכון.
5. אל תשתמש בקלישאות- אל תשתמש במילים בעלמא, כי זה יוצר מרחק וחוסר אמינות.
6. אל תצפה למאומה מהאדם שנפרדת- זכור כי לאדם זה אין יותר מחויבות כלפייך, ברגע שלחצת על כפתור הפרידה, השני אינו מחויב לך.
7. ידע את השני לגבי תוכניותיך- ידע את האדם השני על תוכניותיך, שלא יצטרך להשיג מיידע מאחרים או ברשתות.
יחיד שהחליט כי הוא רוצה להיפרד, עליו לערוך חשיבה מקדימה לפני החלטה זאת, כדי שלא יתחרט בעתיד. יתר על כן, חשוב שלא ישאיר אדמה חרוכה אחריו, אלא יפגין חמלה ואמפטיה כלפי השני, מתוך הבנה שזהו הרע הכרחי וכי בטווח הארוך הכעסים וכאבים יישארו כזיכרון רחוק. נקיטת דרך זו יש בה כדי להשפיע לטובה על עיבוד תהליך הפרידה והיציאה לחיים חדשים.
רונית כהן זמורה- מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי.
מחברת הספר ״תחנות החיים של הזוגיות״ – מדריך עבודה עצמית בזוגיות מ-א׳ ועד ת׳.
