הממצאים מצביעים על דפוס מובהק בגירושין בגיל מבוגר, המכונים לעיתים "גירושי כסף" (Gray Divorce) גירושין המתרחשים לאחר גיל 50.
תופעה שנמצאת בעלייה
בעשורים האחרונים חלה עלייה משמעותית בשיעורי הגירושין בקרב זוגות מבוגרים. בארצות הברית, למשל, שיעור הגירושין בקרב בני 50 ומעלה הוכפל בין השנים 1989 ל-2010, ומאז נותר ברמה גבוהה יחסית.
מגמה דומה נצפתה גם במדינות אירופאיות רבות, ובחלקן, כמו צרפת ובלגיה, שיעורי הגירושין בגיל מאוחר אף גבוהים יותר.
העלייה המתמשכת בתופעה הובילה חוקרים רבים לנסות להבין מה גורם לזוגות שהיו נשואים עשרות שנים לבחור להיפרד דווקא בשלב מאוחר כל כך בחייהם.
מה בדק המחקר?
חוקרי הפסיכולוגיה דניאלה ויניולי, ג'אנמרקו אלדרוטי וססיליה טומאסיני ביקשו לבדוק כיצד מצבם הבריאותי של בני הזוג משפיע על יציבות הנישואין.
לצורך כך הם ניתחו נתונים של 25,542 זוגות הטרוסקסואלים אירופאים בני 50 עד 64, שנאספו לאורך 18 שנים, בין השנים 2004 ל-2022.
הממצאים היו חד-משמעיים.
כאשר שני בני הזוג היו בריאים, שיעורי הגירושין נותרו יציבים יחסית. גם כאשר הבעל חלה והאישה נותרה בריאה, לא נמצא גידול משמעותי בסיכון לגירושין.
אולם כאשר האישה הייתה זו שחלתה, התמונה השתנתה.
במקרים שבהם האישה פיתחה מחלה קשה, שיעור הגירושין עלה באופן מובהק. תוצאה דומה נמצאה גם כאשר נשים סבלו ממגבלות פיזיות שהקשו עליהן לבצע פעולות יומיומיות.
במילים אחרות: מחלתו של הבעל כמעט שלא השפיעה על יציבות הנישואין, בעוד שמחלתה של האישה הגבירה את הסיכון לפירוקם.
מדוע זה קורה?
המחקר עצמו אינו קובע בוודאות מה גורם לפער הזה, אך הוא מצביע על כיווני חשיבה אפשריים.
אחד מהם קשור לחלוקת התפקידים המסורתית שהייתה מקובלת בקרב רבים מבני הדור הנחקר. במשך עשרות שנים נשים נשאו בחלק הארי של ניהול הבית, הטיפול בילדים והאחריות השוטפת לתפקוד המשפחה.
גם כאשר נשים עבדו מחוץ לבית, הן המשיכו פעמים רבות לשאת ב"ניהול הבלתי נראה" של משק הבית תכנון, ארגון, תיאום ודאגה לצורכי בני המשפחה.
כאשר אישה חולה ואינה מסוגלת עוד למלא חלק מהתפקידים הללו, לא נפגע רק מצבה הבריאותי. לעיתים משתבשת גם מערכת האיזונים שעליה נשען התא המשפחתי במשך שנים.
לעומת זאת, כאשר הבעל חולה, מבנה התפקידים המשפחתי הקיים אינו משתנה באותה מידה. במקרים רבים האישה ממשיכה לבצע את התפקידים שכבר היו באחריותה, ובמקביל מוסיפה גם את תפקיד המטפלת.
מחירם של דפוסים ישנים
מחקרים רבים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שגם כיום נשים מבצעות בממוצע חלק גדול יותר מעבודות הבית ומהטיפול במשפחה, אף שהפערים הצטמצמו בהשוואה לעבר.
ייתכן שהממצאים הנוכחיים משקפים את השפעתם ארוכת הטווח של דפוסים אלו בקרב דור שגדל בתקופה שבה חלוקת התפקידים הייתה מסורתית הרבה יותר.
ייתכן גם שמעורבים גורמים נוספים, כלכליים, בריאותיים, רגשיים או זוגיים, שטרם נבחנו לעומק.
כך או כך, הממצאים מזכירים לנו עד כמה בריאות, זוגיות וחלוקת אחריות קשורות זו בזו, במיוחד בשלב החיים שבו בני הזוג זקוקים זה לזו יותר מאי פעם.
מבט נוסף
המחקר אינו מלמד אותנו מדוע זוגות מתגרשים כאשר האישה חולה, אלא רק שהסיכון לכך עולה באופן מובהק. השאלה מה עומד מאחורי התופעה עדיין פתוחה למחקר ולדיון.
אולי דווקא משום כך ראוי לחזור ולבחון את הסוגייה גם בקרב זוגות צעירים יותר, החיים במציאות שונה מזו של הדור שנבדק במחקר. בעשורים האחרונים השתנו תפיסות הזוגיות, חלוקת התפקידים במשפחה וציפיותיהם של בני זוג זה מזה.
אם יתברר שהפערים שנמצאו קיימים גם בקרב הדור הצעיר, יהיה בכך אות אזהרה חשוב לגבי הדרך שבה אנו נערכים להתמודד עם משברי חיים ומחלות בתוך מערכות יחסים. ואם התמונה שונה, נוכל ללמוד אילו שינויים מסייעים לזוגות לשמור על מחויבות הדדית גם בתקופות הקשות ביותר.
כי בסופו של דבר, נדרי הנישואין אינם נבחנים ברגעים שבהם הכול מתנהל כשורה, אלא דווקא ברגעים שבהם אחד מבני הזוג כבר אינו מסוגל לשאת לבדו את הנטל.
רונית כהן זמורה- מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי.
מחברת הספר ״תחנות החיים של הזוגיות״ – מדריך עבודה עצמית בזוגיות מ-א׳ ועד ת׳.
