בפסק דין שפורסם לאחרונה עולה מקרה בו פסק דין ניתן עוד ב2001 עבור תשלום מזונות לאחר גירושי בני הזוג . התשלומים הועברו עד שנת 2004 ומאז חדל האב מלשלם מזונות האם פתחה תיק בשנת 2011 עבור חיוב המזונות. אילוצי בירוקרטיה עיכבו את התיק לאור העובדה כי הגבר היה בהליך פשיטת רגל שנסגר בהפטר אלא שהאשה הגישה את חוב המזונות בתיק ההוצל"פ .
הנאמן שאמון על תיק פשיטת הרגל אישר לאם חוב ע"ס 406.251 ₪
האב לא ויתר ופנה להוצאה לפועל בטענה כי ההוצל"פ אינו יכול להוסיף את חוב מזונותיו לתיק פשיטת הרגל .
בית המשפט אשר פסק את פסק הדין בגין המזונות הוא המוסמך לאשר את אכיפת הגבייה טען .אלא שרשם ההוצל"פ לא קיבל את הטענה והאב פנה לבית המשפט שהחליט כי החוב יימחק פרט לשנתיים האחרונות בהם נפתח התיק .
על החלטה זו ערערה האשה באמצעות ב"כ עורך הדין נוי וייצמן שעבר עם האשה טלטלה לא פשוטה בכלל לאור שינויי ההחלטות של הערכאות השונות .
הערעור נידון בבית המשפט המחוזי אצל השופט נפתלי שילה שאיזן בין החלטת בי המשפט אל מול החלטת ההוצל"פ וניתח את המקרה על עפ"י חבות הדין האישי החל עליו בתשלום המזונות .
"עבר טלטלה לא פשוטה"
ב"כ האשה עורך הדין נוי וייצמן(צילום:פייסבוק)
עיכוב על החלטת הנאמן לאפשר לאשה להגיש את חוב המזונות במסגרת רשות האכיפה והגבייה הפכה את החוב לשריר וקיים למעשה להחלטה חלוטה פסק שילה וקיבל את בקשת וטענות הערעור .
" הוראות הנוהל שפורסמו ע"י רשות האכיפה והגבייה ושהמשיב מפנה אליהן, לא יכולות לגבור על פסיקת בית המשפט העליון." כתב שילה.
ועל כן קיבל שילה את טענות הערעור והשיב את החלטת ההוצל"פ .
הוצאות ועל ההליך המשפטי נרשמו גם הם ע"ס 10,000 שקל.
