אסירה בביתה

בית המשפט ביטל צוואה בשל השפעה בלתי הוגנת

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, בראשות השופטת אליה נוס, פסק לאחרונה בתיק שעורר שאלות מהותיות בדיני ירושה והשפעה בלתי הוגנת. בפסק הדין, שניתן בתאריך 30 בינואר 2025, קבעה השופטת כי צוואתה האחרונה של המנוחה, אישה ערירית שהורישה את כל רכושה לאדם שהתיימר להיות בן זוגה, אינה תקפה בשל מעורבותו המשמעותית בהליך עריכתה.

הרקע לתיק

המנוחה, שנפטרה בגיל 95, הייתה שורדת שואה שעלתה ארצה מארצות הברית והתמקמה בנתניה. בעשור האחרון לחייה התגוררה עם התובע, צעיר ממנה בארבעים שנה, אשר טען כי קיים עמה זוגיות ודאג לרווחתה. עם זאת, התברר כי הוא זה שעמד מאחורי עריכת הצוואה האחרונה, שבה הורישה לו את כל רכושה.

ההליך המשפטי

לאחר מותה של המנוחה, איתר בית המשפט את אחייניה, אשר התנגדו לצוואה. לטענתם, דודתם הייתה "שבויה" בידי התובע, שסילק כל אדם שניסה ליצור עמה קשר. לדבריהם, המנוחה פחדה ממנו ונמנעה מלצאת מביתה במשך שלוש שנים.

גם היועץ המשפטי לממשלה תמך בהתנגדות, תוך שהוא מציין כי מדובר ב"מקרה חמור של ניצול חולשתה של קשישה ערירית".

הכרעת בית המשפט

השופטת נוס התרשמה כי עדויות הנתבעים משקפות תמונה של בידוד ושליטה מוחלטת מצד התובע. אחת העדות סיפרה כי המנוחה "הייתה כאסירה בביתה", וכי נאסר עליה לדבר עם אנשים ללא אישורו. עד אחר הוסיף שהתובע נהג לנעול את הדירה "בשלושה מנעולים, כאילו הייתה כספת".

בפסק הדין נכתב: "המנוחה הייתה תלויה לחלוטין בתובע, הן כלכלית והן פיזית, ונסיבות חייה בתקופה הרלוונטית אינן מותירות ספק בדבר ההשפעה הבלתי הוגנת שהופעלה עליה".

עוד הוסיפה השופטת: "כאשר התובע עצמו מודה כי הוא זה שיזם את הצוואה ואף פנה לעורך דין שהכיר, הדבר רק מחזק את החשש כי מדובר בצוואה שנערכה מתוך כפייה ותלות מוחלטת".

החלטת בית המשפט השופטת קיבלה את ההתנגדות, קבעה כי הצוואה בטלה, וחייבה את התובע לשלם לאחייני המנוחה הוצאות משפט בסך 60,000 ש"ח.