בפסק דין שהתקבל לאחרונה הכריע בית המשפט לענייני משפחה בפ"ת ע"י השופטת שירלי שי לטובת זוג ישראלי שנאבק להכרה באימהות האם הגנטית, בעקבות הליך פונדקאות שהתקיים בגיאורגיה. פסק הדין עשוי להשפיע על מדיניות המדינה בנוגע להכרה בהורות לאחר פונדקאות בינלאומית.
עיקרי פסק הדין
בית המשפט קבע כי האם הגנטית תוכר כהורה לילד על סמך הקשר הגנטי בלבד, מבלי להידרש להליך של צו הורות פסיקתי, וזאת מהטעמים הבאים:
עדיפות לקשר הגנטי: בית המשפט חזר על עקרון מרכזיות הקשר הגנטי בקביעת הורות, כפי שנקבע בפסיקות קודמות של בית המשפט העליון.
אפליה מגדרית: הודגש כי דרישת צו פסיקתי עבור אם גנטית, לעומת הכרה מיידית באב גנטי, יוצרת אפליה פסולה.
טובת הילד: ההכרה באימהות הגנטית תורמת ליציבות המשפטית ולרישום שני ההורים באופן שווה, תוך מניעת עיכובים מיותרים שעלולים לפגוע בטובת הילד.
התייחסות לשינוי במדיניות
אף שהמדינה שינתה את הנחיותיה ב-1.4.2024, כך שנדרשת בקשה לצו הורות פסיקתי במקרים דומים, בית המשפט הדגיש שהתובעים החלו את הליך הפונדקאות לפני שינוי זה, ולכן אין הצדקה להחיל את הדרישה עליהם רטרואקטיבית.
ביקורת על עמדת המדינה
בית המשפט דחה את טענות המדינה, וציין כי הנחיות פנימיות אינן יכולות לגבור על זכויות הורים גנטיים, במיוחד כאשר הפונדקאית חתמה על הצהרה ברורה בדבר ניתוק הקשר עם הילד.
המשמעות הרחבה של הפסיקה
פסק הדין מדגיש את חשיבות הבהירות והוודאות המשפטית בנושא הפונדקאות בחו"ל, וקורא למחוקק להסדיר את הנושא בחקיקה מפורשת, תוך התחשבות בזכויות ההורים ובטובת הילדים שנולדים בהליכי פונדקאות.
סיום ההליך
שירלי שי קיבלה את טענות עורך הדין גיל עובדיה לייבוביץ שייצג את הזוג וקיבלה למעשה את התביעה במלואה, בנוסף חייבה שי את המדינה בתשלום הוצאות לזוג בסך 5,000 ש"ח.
