מאת רונית כהן זמורה- מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי.
במצב זה הזוג הופך למנותק רגשית אחד מהשני, מה שהופך את החיים שלהם לשותפים לחיים ולא לזוג. מה שקיים בניהם מעיד על חוסר אינטימיות, או מטרות משותפות. הם מנהלים חיים נפרדים שמתנהלים במקביל אחד לשני עם מעט פעילויות משותפות ותחומי עניין משותפים.
בגירושים רגשיים התהום הרגשי בין בני הזוג מתעצם מיום ליום ובנוסף מתגבר אצל כל אחד מהם תחושות מנוגדות המלוות בחוסר עקביות ובבלבול שמתבטאות בכעס, בהקלה, בתקווה, בצמיחה אישית ובעצב.
לעיתים לתופעה זאת מתלווה גם קושי של היחיד להתחבר לרגשותיו עד כדי דיכאון, לכן יש חשיבות רבה לזיהוי מצב זה על מנת להעניק לו מענה בהקדם האפשרי.
להלן שלושה סימנים לגירושים רגשיים שיש לתת להם את הדעת:
1. חוסר תקשורת- שני בני הזוג עשויים להפסיק לחלוק את המחשבות, הרגשות, השאיפות והחוויות היומיומיות שלהם זה עם זה. השיחות הופכות להיות שטחיות וקרירות, מוגבלות לנושאים הכרחיים כמו מטלות הבית, רווחת הילדים או כלכלה. הזוג מרגיש כי נוצר בניהם מרחק וכבר אין להם על מה לשוחח.
החום החיבה שאפיינו את היחסים בעבר נעלמים ומומרים לאדישות וניתוק אחד כלפי השני שבאים לידי ביטוי בחוסר מגע גופני והימנעות מקשר עין. מחוות החיבה מצטמצמות עד כדי העלמות.
2. אובדן האינטימיות- החיבה הפיזית והפעילות המינית יורדת באופן משמעותי או נפסקת לחלוטין. התנהגות זו נגזרת בשל הריחוק הרגשי, חוסר התאמה, חוסר משיכה או המצאות בקונפליקטים לא פתורים.
מאחר שגירושים רגשיים כרוכים באובדן קשר עמוק, באובדן הקרבה, האמון, ההבנה ההדדית והזמינות הרגשית, בן הזוג מפסיק לתפוס מקום בו השני דואג לצרכיו אלא הוא רואה בו אדיש לצרכיו לרווחתו ולרגשותיו, לכן תחושה זאת מגבירה את הרצון להפסיק להשקיע בקשר ומעלה את התחושה של הזנחה.
3. רמות מוגברות של עימות הרסני- בני הזוג נמצאים בעימותים ובסכסוכים בלתי נגמרים ובלתי פתורים, עד כי בני הזוג מטפחים רמות גבוהות של טינה ועשויים להתחיל להתחמק זה מזו כדי למנוע חיכוך נוסף, כתוצאה מכך המרירות ההולכת וגדלה ונוצר ריחוק רגשי.
הזוג נימצא בוויכוחים אין סופיים המתישים את שניהם עד כי הם משתדלים לא להיתקל אחד בשני.
בתקופה זו בני הזוג משתמשים בארבע התנהגויות הרסניות אשר יכולות לאותת על סיום הזוגיות. הפסיכולוג ג'ון גוטמן מכנה התנהגויות אלו בשם "פרשים" שהם: בביקורת או תוקפנות כלפי בן הזוג, בוז הכרוך בחוסר כבוד וסרקזם, התעלמות שכוללת סירוב לתקשר, והתגוננות שבאה לידי ביטוי בסירוב לקחת אחריות על ההתנהגות.
שימוש בדרך זו מהווה צלצול בפעמונים המבשרים על סיום הזוגיות. ברם יש זוגות המושכים תקופה זאת לאורך זמן מאחר שהם חשים כלואים בתוך הזוגיות הזאת וגם מרגישים שחוקים כדי לפעול לשינוי המצב.
אולם זוג שרוצה לצאת ממעגל זה, חייב להבין כי המצאות בגירושין רגשיים אינה גזר דין מוות למערכת היחסים. אלא הזדמנות לערוך חשיבה מחדש ולהתייחס לכאב של כל אחד מהם, להבין את הבעייתיות מנקודת המבט השונות, וגם להתייחס לחוסר שביעות הרצון . התבוננות זאת מהווה צעד ראשון ליצירת גשר למעבר ממערכת יחסים לא מספקת לתהליך ריפוי ובנייה מחדש של הקשר.
על הזוג לדעת, כי תהליך זה הינו ארוך ומורכב, הוא מציף את הזוג ברגשות סותרים , הדומים לרגשות שעולים בשלבי האבל, אולם עבודה על הקשר הזוגי מאפשרת לכל אחד מבני הזוג להרהר מי הוא, מהם נקודות החוזק והחולשה שלו וכיצד הן משפיעים על התנהלותו. קיום שלב זה הוא הכרחי וכדאי לזוג לעבור אותו גם אם תהליך זה לא יצלח, מאחר שהוא יאפשר להם להתמודד ביתר קלות עם משמעות סיום הזוגיות ויאפשר להם להשאיר את הכעסים מאחור ולפתוח אופק חדש סובלני ומכיל יותר. אך אם יצליחו בתהליך זה ליצור נתיב חדש לזוגיות הנוכחית, זה יאפשר להם להתפתח מבחינה אישית, זוגית ומשפחתית. מאחר שכל אחד מהם יוכל לפתח דרכים חדשות לפתרון בעיות תוך לקיחת אחריות אישית להתנהגותו.
רונית כהן זמורה- מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי.
מחברת הספר ״תחנות החיים של הזוגיות״ – מדריך עבודה עצמית בזוגיות מ-א׳ ועד ת׳.
