מאת שמוליק ממן – קואנטין חקירות
היו לזוג שלושה ילדים קטנים, הם רצו עוד ילדים אך לא הצליחו להביא עוד מאז האחרון שהוא כבר בן חמש, הדבר לא כל כך בער בגילת שהתאים לה הסידור.
פעם בשבוע ביום חמישי הייתה נוסעת מירושלים לבני ברק לבקר את הוריה, היא הייתה קונה להם מוצרים משוק מחנה יהודה נוסעת אליהם, יושבת איתם עד השעות הקטנות של הלילה והייתה חוזרת לביתה בירושלים מאוחר מאוד.
הסיפור התחיל להסתבך כאשר גילת נסעה יחד עם נחום אל ההורים שלה ובמפגש בשבת אמר לה אביה כי הוא התבעס שנשארה 20 דקות בפעם האחרונה, המתח היה ניכר באוויר וגילת קצת הסמיקה ונראה כי הסתירה משהו אך מהר אמרה כי הייתה חייבת לעבור דרך חברה שלה לקחת ממנה משהו לשבת, הגמגום ניכר מאוד מפיה, נחום שמע את השיחה וניסה לשחזר מתי היא חזרה לבית בירושלים ביום חמישי האחרון.
הוא ישן בשעה זו אבל לפי החישוב שהוא עשה היא הייתה צריכה לחזור הרבה לפני שנרדם, החשדות לא עזבו אותו והוא לא אמר לגילת דבר, לא רצה לעורר עניין על לא כלום אם אין כלום ולא רצה להביך את גילת.
ביום ראשון בבוקר הוא התקשר אלי ושוחח עמי על החשדות שלו, הוא ביקש להבין מה אפשר לעשות בשביל לא לעורר שום חשד מצידה של אשתו ולא האמין שביקש את החקירה עליה.
הצעתי שבפעם הבאה שהיא נוסעת להורים שלה נלווה אותה עד שתחזור לירושלים ובכך נראה מה מעשייה ומה מסתתר מאחורי תחושת הבטן של נחום.
יצאנו למעקב ביום חמישי בשעה 17:00 בערב, גילת ביקרה מעט בעיר בירושלים, קנתה מוצרים ונסעה לכיוון בני ברק, במהלך הנסיעה הרבתה משום מה להסתכל הרבה במראות.
לאחר נסיעה של כשעה הגיעה לחניון בבית הוריה בבני ברק, נכנסה לבית שלהם עם המוצרים שקנתה ואנחנו נשארנו בחוץ להמשך תצפית.
נחום שהיה במתח כמובן עודכן בכל המתרחש ונרגע מעט שאכן אין כלום והיא הגיעה להורים שלה, החשש להוציא את המעקב מצדו מאוד גדול כי לא יוכל לעמוד במקרה של בושה כזו למשפחה במידה ויתגלה משהוא שלא כשורה.
לאחר שנרגע טיפה יכול היה לשחרר וללכת לישון כי מתעורר כל יום בשעות מוקדמות מאוד לתפילות ומשם לישיבה שבה עבד
בשעה 22:15 , ראינו את הרכב של גילת יוצא מהחניון התת קרקעי, גילת נהגה, במהלך הנסיעה שוב הסתכלה במראות, הייתה חשדנית וזהירה, המעקב היה מרוחק מאוד אחריה וכיוון הנסיעה שלה היה כיוון כללי ליציאה מבני ברק.
17 דקות של נסיעה וגילת החנתה ברחוב ראשי בתל אביב, שער החנייה נפתח והיא נכנסה פנימה, במהירות החוקר שהיה על הקטנוע פרק אחריה ולאחר שנכנסה לבניין נכנס אחריה היא נכנסה לקומה השנייה לדלת הימנית, על הדלת לא היה שום סימן חוץ ממדברה אדומה בצורת ריבוע.
בתיבות הדואר לא היה סימן למי מתגורר בבית, שעות הלילה המאוחרות לא נתנו לנו את האפשרות לבדוק מי מתגורר בבית הזה בחקירות שכנים.
בלית ברירה נקשנו על הדלת רק כדי להבין אם מתגוררת שם אישה, דודה או מישהו רק כדי שנקבל תמונת מצב כללית, איש לא פתח את הדלת ולא הסתכל בעינית.
נשארנו לתצפית ובמקביל ביצענו בדיקות מה כן ניתן לעשות, פתאום מהבניין יוצא שכן כבן 75 עם שקית זבל בידו, כשהגיע לפח פנינו אליו עם פנים מבואסות ומאוכזבות, שאלנו אותו אם הוא יודע מי ועד הבית בבניין הזה, "אני" הוא ענה בלי לפרט יותר מידי, "הרחפן שקניתי לאחיין שלי עף לכיוון הדירה בקומה השנייה ואין שם אף אחד, לא יודעים מה לעשות, יש לך דרך להשיג את הבעלים של הבית?" שאלתי.
השכן חשב כמה שניות לפני שענה ואמר לי שמדובר בבית שוועד הבית נמצא אתו בתביעה גדולה ובכל מקרה הבעלים עצמו לא נמצא בבית,
בהתחלה לא הבנו מה זאת אומרת לא נמצא בבית, הוא שוכר? משכיר? מפעיל עסק שם? שאלנו ,השכן שוב נתקע במילותיו ואמר הבית הזה משמש כעסק ובעל הבית לא נמצא ותבין לבד… אמר והלך
מצד אחד הבנתי מה הוא אמר ומצד שני לא האמנתי מה שהוא מנסה להגיד, אני לא מאמין שהיא עובדת בזנות! אמרתי לעצמי תוך כדי שאני כבר חושב על הצעד הבא.
ידוע אצלנו במקצוע שבדירות דיסקרטיות לעולם לא פותחים את הדלת כשנוקשים אלא לפי הזמנה לאחר שהתקשרנו וקבענו מראש.
רשמתי בגוגל את הכתובת עם מספר הבניין 14 וכתבתי דירה דיסקרטית, בחיפוש הופיע לי בניין מספר 16 ומיד ידעתי שמדובר בבית הזה, הם תמיד כותבים בניין ליד כדי שלא יגיעו לנקוש ולהטריד את השכנים ומצד שני מבקשים ממי שמתקשר שברגע שהוא למטה שיתקשר שוב ויגידו לו באיזה בית.
העניינית התחילו להתחמם, אחד החוקרים התקשר למספר שאיתרתי, בשיחה אמר כי הוא מעוניין בשירות, הדגישו לו כי מדובר בעיסוי ללא מין ואמרו לו שפנוי עוד כעשר דקות, הוא תיאם והתקשר שוב לאחר כעשר דקות, בשיחה אמר לבחורה כי הוא נמצא מול בניין מספר 16 כמו שרשום באינטרנט, הבחורה תיקנה אותו ואמרה לו שמדובר בבניין ליד והפנתה אותו לקומה השנייה לדלת הימנית, הוסיפה כי יוכל לזהות את הבית באמצעות מדבקה אדומה בצורת ריבוע, הסיפור התחיל להתבהר.
החוקר נקש בדלת ולאחר מספר רגעים היא נפתחה ובחורה עמדה בפתח, הוא נכנס פנימה, וראה את גילת יושבת ללא כיסוי ראש עם בגדים מינימליים בצד בכורסא, ביקש אותה והיא מיד חייכה והסכימה, נכנסה אתו לחדר.
כשנכנסו השניים אמרה גילת לחוקר שיתפשט וישלם לה עובר העיסוי, החוקר שאל אותה מה זה כולל, היא אמרה הכל וחייכה לקחה את הכסף ויצאה.
כשחזרה החוקר היה עדיין לבוש התיישב על המיטה והתלונן בפני גילת על כאבי בטן "סליחה, אני חושב שאני לא יכול כרגע לקבל את העיסוי, את יכולה לשמור את הכסף אבל אני לא מרגיש כל כך טוב", גילת ליוותה אותו החוצה והתנצלה על המצב שלא באשמתה.
החוקר שתיעד את הנעשה יצא להמשך תצפית.
עד שעה 1:30 בלילה תיעדנו מספר גברים נכנסים ויוצאים מאוצה הדירה, כל גבר שנכנס לבניין קיבל ליווי עד שנכנס לדירה וברגע שיצא לאחר כחצי שעה קיבל צילום יוצא.
הסיפור היה בלתי נתפס איך אישה חיה בין שני עולמות שלא קשורים אחד לשני ואיך היא עושה את ההפרדה.
השעה 8 בבוקר וקיבלנו טלפון מנחום שסיפר כי שמע את אשתו נכנסת אתמול מאוחר בלילה ולא ידע איזה שעה הגיעה.
בתיק הזה בחרתי שלא לספר לנחום את הדברים בטלפון ונסעתי להיפגש אתו.
נפגשנו במשרד של קולגה בירושלים, נחום הגיע עם פרצוף קצת חושש כי ידע שלא אקרא לו עד אלי כדי להגיד לו שהכל בסדר.
נחום התיישב על הכיסא, הסתכלתי לו בעיניים וראיתי את המבט שאני ממש לא אוהב לראות כל פעם, מבט של "אני יודע מה אתה הולך לספר לי", יכול להיות שהוא התכונן לגרוע מכל אבל כנראה שהוא לא ידע עד כמה המצב גרוע.
שיתפתי את נחום מהשתלשלות האירועים מרגע שהיא יצאה מבית הוריה ועד הרגע שבו היא נתפסה בדירה הדיסקרטית, נחום לא הבין על מה מדובר, בניסיון חייו לא שמע על אפשרויות כאלה, זה היה רחוק ממנו שנות אור.
הכרתי הרבה אנשים דתיים ורדים בחיים אבל נחום היה באמת שונה, תמים וישר מאוד ולא האמין שרע יכול לקרות לו כי מעולם לא עשה לאיש רע, בבית הוא היה עושה הכל ובחוץ היה מוערך מאוד.
נחום העביר את ידיו בתוך שערו והנשימות שלו כמעט והפסיקו.
בסיום השיחה הקשה נחום הלך לביתו וביקש עזרה ממספר רבנים שיעזרו לו לסיים את הקשר הזה במהרה.
מספר שבועות לאחר מכן, גילת עזבה את הבית וויתרה על הכל, הילדים נשארו אצל נחום, הוא המשיך לדאוג להם והיו קשורים אליו מאוד.
גילת אמרה כי לא תוכל לטפל בהם והצטערה על מה שעשתה אך הסוד שלה היה גדול עוד יותר ומסתבר שהיא עשתה זאת שמשך שנים גם לפני שהכירה אותו, לחברה קרובה שלה הסבירה כי היא בחרה את נחום לבעל כדי לנסות לצאת מהמעגל הזה, הכסף נכנס בקלות והריגושים והניגוד בין שני העולמות הדליק אותה בדיוק כמו הכסף שנכנס אליה במשך השנים.
הסיפור בין השניים הסתיים, נחום בחר שלא לקיים קשר לאחר שנפגע בצורה כזו ונשאר לבד.
גילת כנראה תמשיך לעבוד באותה עבודה במקביל לחיים שאותם תנהל עד שלא תטפל בעצמה.
קואנטין (אמת בתאית) חקירות , בבעלות שמוליק ממן חוקר פרטי עם ניסיון למעלה מעשרים שנה בתחום החקירות וניסיון רב בתחום המידענות, ביטחון וצילום סמוי.
למשרד מספר חוקרים פרטיים הפרוסים בכל רחבי הארץ מצפון עד דרום למתן שירות יעיל , מהיר, אמין ואיכותי.
עבודת החקירות של המשרד מתבצעת אך ורק ע"פ חוקי המדינה ומשמשת לרוב כראיות קבילות בבתי משפט.
