בישראל של 2023 עדיין קיים מרוץ סמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה .
כריכת התביעות עדיין נעשית תחת מרוץ של הגשת התביעה הראשונית. צד שיגיש את יישוב הסכסוך ראשון יהיה כנראה זה שיקבע באיזו ערכאה התנהל התיק.
צד אשר מעוניין לקדם את האינטרס המשפטי יוכל לבחור היכן לדון בו ע"י כריכתו קודם למי מבין הערכאות.
אולם בכל הנוגע לרכיב מזונות הילדים שמורה הסמכות לבית המשפט לענייני משפחה בלבד .
בזעקה גדולה הבהיר זו בית המשפט העליון .אלא שזעקה זו של בית המשפט העליון קיבלה תכונה של חרש בבית הדין הרבני ולמעשה קנה בית הדין את סמכותו על דעת עצמו.
מהלכת שרגאי עולה כי לעניין ההוצאות כי ניתן לדון בהם בבית הדין הרבני אך לגופן של המזונות בתיק הגירושין עצמו הסמכות שייכת לבית המשפט ולו בלבד.
מאז הלכת שרגאי (1969) עברו הרבה מים בנהר או להבהרת התמונה ניתנו מאות אלפי פסיקות שונות בנוגע למזונות ילדים.
לעניין הגט ידוע לכל כי הסמכות היחידה נתונה לבית הדין הרבני ורק הוא יכול לבצע את טקס הגט מדוע כאשר שמר לעצמו בית המשפט סמכות ייחודית באשר למזונות הילדים ניתן לעוקפה כלא הייתה?
חשוב לציין כי ככלל ושני הצדדים מסכימים על סמכותו של בית הדין הרבני לדון בעניין מזונות הילדים אין שאלה כי אכן קנויה לו הזכות.
הבג"צ לו ממתינים מאות אם לא אלפי תיקים ייתכן ויעשה היסטוריה. האם יוכל אב במדינה הזו להטיל וטו על סמכותו של בית הדין הרבני לדון בעניין מזונות ילדיו ?
ייפסק אשר ייפסק – מעניין בטוח יהיה ההמתנה לפסיקה בשיאה .
. נדע בקרוב .
