בית המשפט לענייני משפחה באשדוד דחה לאחרונה בקשה חריגה לצו הגנה שהגישה אם נגד בן זוגה לשעבר, לאחר שטענה כי הוא פגע מינית בבתם בת ה-4. בפסק הדין קבעה השופטת הילה אוחיון גליקסמן כי הטענות החמורות לא הוכחו, וכי במהלך ההליך התגלו קשיים משמעותיים בגרסת האם.
הבקשה הוגשה בספטמבר 2025. לטענת האם, היא גילתה את החשדות בעקבות שיחה שניהלה הקטינה עם דודתה. לדבריה, האב ביצע בבת עבירות מין כבר מגיל שנתיים.
במסגרת הבקשה הציגה האם שורה של אינדיקציות שלטענתה מעידות על הפגיעה: ציור שבו מופיעים לכאורה איברי מין זכריים, טענות להתנהגות מינית חריגה של הילדה וסרטון שבו נראית הקטינה מצביעה על גופה ושואלת את אביה אם “התגעגע לזה”.
עוד טענה האם כי הילדה נהגה לפסק את רגליה מול אביה ולומר לו לכאורה: “אבא תראה, זה מה שאתה אוהב”.
האב דחה את הטענות מכל וכל. באמצעות בא כוחו, עו"ד דני לידרמן, טען כי מדובר בהאשמות חסרות בסיס שנועדו לשמש “יריית פתיחה” להליכי הגירושין בין הצדדים. לדבריו, אין כל אינדיקציה לפגיעה מינית והוא אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי או אלים.
במהלך ההליך בחן בית המשפט את הטענות לעומקן. השופטת עיינה בתיק החקירה המשטרתי, שמעה את עדויות הצדדים, ומינתה מומחה לצורך הערכת מסוכנות.
חוות הדעת המקצועית קבעה כי רמת המסוכנות הנשקפת מהאב היא הנמוכה ביותר האפשרית. בנוסף, האפוטרופוס לדין שמונה לקטינה ציין כי לא נמצאו אינדיקציות לפגיעה מינית וכי הילדה נראתה רגועה ובטוחה במחיצת שני הוריה.
במקביל התברר כי התיק הפלילי שנפתח נגד האב בעקבות התלונה נסגר בסופו של דבר ללא הגשת כתב אישום.
"מדובר בהאשמות חסרות בסיס שנועדו לשמש “יריית פתיחה” להליכי הגירושין בין הצדדים."
עורך הדין דני לידרמן
(צילום: אתר הבית של משרד עורכי הדין טננבאום-עוז-לידרמן)
בפסק הדין הדגישה השופטת כי כאשר מדובר בטענות לפגיעה מינית בקטין, על בית המשפט לנקוט משנה זהירות: מצד אחד להגן על שלומו של הילד, ומצד שני להימנע מפגיעה בלתי מוצדקת בזכותו של ההורה לקשר עם ילדו.
לאחר בחינת כלל הראיות קבעה השופטת כי האם לא הצליחה להרים את נטל ההוכחה. לדבריה נמצאו סתירות בגרסתה, חלק מהטענות הועלו רק בשלב מאוחר של ההליך וחלק מהראיות שהוצגו אינן מבססות את המסקנה הנטענת.
כך למשל נקבע כי הציור שהוצג אינו בהכרח ציור של איברי מין, וגם לא הוכח כי הילדה היא שציירה אותו. בנוסף, לגבי הסרטון שבו אמרה הקטינה לאב “התגעגעת לזה?”, מצא בית המשפט אינדיקציות לכך שמדובר בסיטואציה מבוימת.
השופטת מתחה ביקורת גם על התנהלות האם במהלך ההליך, לאחר שהתברר כי לקחה את הילדה לבדיקות רפואיות רבות ואף העבירה אותה בין קופות חולים, מבלי שנמצא ממצא רפואי המעיד על פגיעה מינית.
"האם לא בחלה באמצעים כדי לנסות להוכיח את טענותיה, כאשר מצאתי כי היא ניסתה לבדות ראיות שיתמכו בגרסתה."
בהתאם לכך דחתה השופטת את הבקשה לצו הגנה והורתה לבטל את כל המגבלות שהוטלו על האב במהלך ההליך. בנוסף חויבה האם לשלם לאב 15 אלף שקל הוצאות משפט בתוספת מע"מ
