ההיסטוריה וההיסטריה

עיקרי פסק הדין ודברי השופטים כבר הוצגו כאן בתמצית, וניתוחים שונים על השלכות ההכרעה עוד יתפרסמו בהרחבה. ימים יגידו האם מדובר ברגע של שינוי דרמטי או בהחלטה ששוב תשתנה  עם הזמן. אך דבר אחד בטוח: סוגיית מזונות הילדים בעקבות הכרעת בג"צ נמצאת כרגע בנקודת רתיחה.

פסק הדין  אשר נפסק ביום רביעי נפסק בדעת רוב של השופטות רונן ווילנר כי יש לראות בהלכת שרגאי כהלכה מחייבת .השופט סולברג בדעט מיעוט נימק את פרשנות ההלכה אך הסכים כי ההלכה מחייבת.

נקודת המפנה המשפטית

הפער בין הערכאות המשפטיות הוביל במשך השנים לפסיקות סותרות – בתי הדין הרבניים המשיכו לפעול בניגוד לפסיקות בית המשפט העליון, מה שהחריף את המאבקים המשפטיים בנושא. עם זאת, רוב המקרים הוכרעו בסופו של דבר על פי עקרונות אחידים, והמקרים בהם היו לשני בני זוג החלטות שונות מבית הדין הרבני ומבית המשפט לענייני משפחה היו בודדים אך מאוד  מבלבלים.

המורכבות המשפטית

שורש הבעיה טמון בפרשנויות השונות של הערכאות האזרחיות והדתיות בנוגע לסמכותן לדון במזונות ילדים. בעוד שבית המשפט העליון קבע באופן חד-משמעי כי לבית הדין הרבני יש סמכות רק בהסכמת שני הצדדים, בתי הדין הרבניים המשיכו לפסוק אחרת, כשהם מפרשים את סמכותם באופן מרחיב. פסיקת בג"ץ האחרונה, שהתקבלה בדעת רוב, קובעת כי לבית הדין הרבני אין סמכות לדון במזונות ילדים ללא הסכמת שני הצדדים.

ציר הזמן של פסיקות המפתח

• 1969 – הלכת שרגאי: בית המשפט העליון קובע כי בית הדין הרבני רשאי לדון במזונות ילדים רק אם שני הצדדים מסכימים לכך.
• 2019 – חידוש הלכת שרגאי: בית המשפט העליון מחזק את ההלכה ומבהיר כי ללא הסכמה מפורשת, הסמכות נתונה לבתי המשפט האזרחיים בלבד.
• 2021 – פסיקת בית הדין הרבני הגדול: בית הדין הרבני קובע כי יש לו סמכות לדון במזונות ילדים גם ללא הסכמת הצדדים, בטענה שאינו כפוף לבית המשפט העליון אלא רק לעתירות בג"ץ.
• 2025 – הכרעת בג"ץ: בית המשפט העליון קובע סופית כי לבית הדין הרבני אין סמכות לדון במזונות ילדים.

  "את ההיסטוריה כותבים המנצחים"  (יוליוס קיסר)

תגובות עורכי הדין  אשר היו מעורבים בהליך המשפטי והגיבו לפסק הדין וציינו את חשיבותו המשפטית והשלכותיו

שותפים להיסטוריה:

תגובת  ד"ר יואב מזא"ה

"בשנת 2017 (בבע"מ 919/15) קיבל בית המשפט העליון בהרכב של 7 שופטים את הדוקטורינה שלי  שמזונות ילדים צריכים לחול בצורה שווה על שני ההורים, בהתאם ליחס הכנסותיהם והיקף זמני השהות. בכך תוקן עוול היסטורי שפגע בעשרות אלפי ילדים והורים.

בעקבות פסק הדין, ובעקבות מאמר נוסף שפרסמתי שבו ניסחתי את נוסחת המזונות, החלו בתי המשפט לפסוק מזונות ילדים בצורה הרבה יותר מאוזנת, ששמה את צורכי הילדים במרכז, ולא את המגדר של ההורים.

אך באופן מקומם, בתי הדין הרבניים סרבו ליישם את הלכת בע"מ 919/15, ויצרו מעין מדינה בתוך מדינה, שבה לשיטתם בתי הדין הרבניים אינם כפופים לבית המשפט העליון.

בדרך זו המשיכו בתי הדין הרבניים להגיע לתוצאות מעוותות בפסיקת מזונות ילדים.

ב- 19.2.2025 קיבל בג"צ את העתירות שהייתי שותף להן, ותוך שהוא מסתמך על מאמריי, קבע שלבתי הדין הרבניים אין סמכות לדון במזונות ילדים.

בכך תיקן עוול של אלפי משפחות ואת העיוות של שתי מערכות דינים שונות בנוגע למזונות ילדים.

אני מרגיש זכות גדולה להוביל עם אחרים מהלך מהפכני זה."

"תיקן עוול של אלפי משפחות ואת העיוות של שתי מערכות דינים שונות בנוגע למזונות ילדים."

ד"ר יואב מזא"ה

(צילום: שיפרמן)

 

 תגובת עורכת הדין נעמה אביבי

"הנני שמחה על הובלתו של מהלך המתקן עיוות משפטי. הקביעה כי בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון בתביעת מזונות משמעותה הגנה על זכות יסוד. פסק הדין מצמצם את היכולת לטעון ״תביעת השבה״ כעילה גורפת לדון בענייני הילדים בבית הדין. בזאת תם מאבק של 4 שנים. אני פועלת מתוך תחושת שליחות ומסירות ללקוחותיי ולחברה כולה."

"שמחה על הובלתו של מהלך המתקן עיוות משפטי."

עורכת הדין נעמה אביבי

(צילום: פרטי )

 

 תגובת עורכת הדין מאיה רוטנברג

"סוף סוף ילדים יכולים לנשום לרווחה הם לא חלק מתוך מחול מטורף של מירוץ סמכויות והחלטות שיפוטיות עפ״י נוחות ההורים.
אני מקווה שבתי המשפט יתיישרו עם צרכי ילדים ויאמדו את צרכי הילדים עפ"י רמת החיים ודרך החיים של כל משפחה ומשפחה ולא עפי נתונים סטטיסטיים."

"סוף סוף ילדים יכולים לנשום לרווחה"

עורכת הדין מאיה רוטנברג

(צילום: אוהד דיין)

 

 תגובת עורכת הדין חגית אפרתי

"אני גאה להיות שותפה לעתירה שהתקבלה בבג"צ בדבר שאלת סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בנושא מזונות ילדים. הנושא נולד לאחר שביהמ"ש העליון הוציא תחת ידיו את הלכת בע"מ 919/15, שקובעת כי זמני שהות שווים, ושכר זהה להורים לא מזכה את מי מהצדדים במזונות ילדים, הלכה אשר חלה על בתי המשפט לענייני משפחה. לעומת זאת, בתי הדין הרבנים פוסקים לפי ההלכה היהודית המחייבת את האב בלבד לזון את ילדיו, ואינם מיישמים את הלכת בע"מ 919, ומשכך נוצר חוסר אחידות בפסיקות מזונות ילדים, בין בית המשפט לענייני משפחה לבין ביתי הדין הרבניים, לכן היה צורך בהגשת העתירה לבג"צ על מנת שיכריע בנושא סמכות הדיון בשאלת מזונות ילדים. בפסק הדין הנוכחי בג"צ קבע שהסמכות לדון בתביעת מזונות ילדים הנה של בית המשפט לענייני משפחה בלבד אם אם כן הצדדים יסכימו להתדיין בבית הדין הרבני."

"גאה להיות שותפה לעתירה שהתקבלה בבג"צ"

עורכת הדין חגית אפרתי

(צילום: לשכת עורכי הדין)

 

 תגובת עורך הדין שי זהר

"בישראל יש שתי ערכאות מקבילות בתחום דיני המשפחה כך שעניין נישואין וגירושין של יהודים בסמכות הבלעדית של בית הדין הרבני.
מטבע הדברים כאשר דנים בערכאות שונות מקבלים פסקי דין שונים הדבר רגיש מאוד כשמדובר במזונות של בני זוג לשעבר שלא מפרגנים כבר אחד כלפי השני. יש פערים בסכומים שנפסקים. ואז כבר לפני חמישים שנה נפסקה הלכה בעניין זה הילכת שרגאי שקבעה שאין סמכות לבית הדין הרבני לדון במזונות ילדים ללא הסכמה של הצדדים. בית הדין הרבני כרסם בהלכה אט אט עד נטל לעצמו שוב את הסמכות לדון בענייני מזונות ילדים. עטרנו לבג"ץ לפני מעל כשנתיים ואתמול ניתן פסק הדין שקובע שלבית הדין הרבני אין סמכות לדון בענייני מזונות ילדים."

"יש פערים בסכומים שנפסקים"

עורך הדין שי זהר

(צילום:פרטי)

 

תגובת עורכי הדין שלום כהן ומור זיידן :
"אנו סבורים כי למרבה הצער, תוצאת פסק הדין מרחיבה באופן יחסי את הפערים בין נשים וגברים ובראש ובראשונה פוגעת בקטינים.
למעשה, פסק הדין מחזיר את הלכת שרגאי משנות החמישים, תוך קביעה כי לבתי הדין הרבניים אין סמכות לדון במזונות קטינים, אך מותיר בידיהם את הסמכות לדון במשמורת וחלוקת רכוש. מצב זה מוביל לכפל הליכים, להארכת הדיונים ולנזק כלכלי לצדדים המעורבים.
פסק הדין ניתן בדעת רוב של השופטות רות רונן ויעל וילנר, בעוד שדעת המיעוט של השופט נעם סולברג הדגישה כי יש מקום להשאיר סמכות מסוימת לבתי הדין הרבניים גם בנושא המזונות, מתוך תפיסה כי דווקא שמירה על סמכות זו עשויה להגן על נשים מוחלשות. במציאות שבה סכומי המזונות הנפסקים בבתי המשפט לענייני משפחה נמוכים ואינם משקפים את צורכי הילדים, בתי הדין הרבניים פסקו סכומים ראויים יותר.

בנסיבות אלו, אנו שוקלים את צעדינו ובוחנים את האפשרויות העומדות בפנינו"

"תוצאת פסק הדין מרחיבה באופן יחסי את הפערים בין נשים וגברים ובראש ובראשונה פוגעת בקטינים."

עורכת הדין מור זיידן

(צילום:שרון לוי)

 

 יתר עורכי הדין המצוינים בפסק הדין  עוה"ד  דני שרמן, אפרים אבן צדק, ד"ר רפי רכס, יורם ביתן , שירן כהן דניאל, ענבל גבריאלי, ושי שמחיוב ,

"יש שופטים בירושלים"

שנת 1979 הייתה אחת מאותן שנים רוויות טלטלות. סערה ציבורית שהחלה בסוף 1978 והגיעה לשיאה בראשית 1980, טלטלה את המדינה ושילבה בתוכה את ראש הממשלה, שרים בכירים, מצביאים ואנשי מערכת המשפט. האירועים שהתרחשו בתקופה זו, הותירו חותם עמוק על היחסים בין הרשות המבצעת לרשות השופטת והשפיעו על האתוס הלאומי. הביטוי שהפך לסמל מאותה סערה היה ציטוט שיוחס לראש הממשלה מנחם בגין, אשר אמר:

" יש שופטים בירושלים" ואכן כך מסתבר בירושלים יש שופטים