בקשה בהולה הגיש האב ואפשר להבין למה בקשה תמימה של האם לצורך התאווררות מהמצב במדינה עם הבנות גרמה לניתוק מוחלט של הקשר שלו עם בנותיו וסירובה של האשה לשוב עימן בהחלט ידאיג כל אב נורמטיבי על אף שהאם חתומה על שני תצהירים שונים בהם שניהם מסכימים כי מרכז חיי בנותיהן הוא בארץ ישראל והדיון בעניינן נתון לבית המשפט לענייני משפחה כמו גם מועד חזרתן לבקשתו של האב ייעשה מייד עם דרישתו האב שהציג את ההסכמות בצילומי תכתובות המסרונים בין השניים טוען כי הדרכונים של הבנות בעקבות הסכמה זו הוחזרו לאם מהכספת של בית המשפט שם הופקדו בעת עיכובם מן הארץ .
בעת שהותן מחוץ לגבולות המדינה דרש מהם האב להזמין כרטיסי טיסה חזרה ע"מ לקבע תאריך חזרה והאם טענה שאכן הזמינה ומכאן כעולה מההחלטה:"אולם, ביום 24.10.23 יצאה האם לטיול עם שלושת הבנות בלעדיו בטענה שמדובר בטיול חד יומי, כאשר בפועל הבנות נותרו ללון מחוץ לבית החברה אצלה שהו למשך מספר לילות בניגוד להסכמתו, בעוד האם לא השיבה להודעותיו המודאגות ואף ביטלה את היכולת לאתר מרחוק את מיקום המצאה של הבת א', וניתקה את הקשר שלו עם א', אשר באמצעות הטלפון הנייד שלה הוא התקשר עם הקטינות, כך שכיום הוא אף אינו יודע היכן האם והבנות נמצאות. המבקש גילה כי כרטיסי הטיסה שהאם טענה שהזמינה אך שורינו, ובפועל לא שולמו ולפיכך בוטלו, וכיום לא מוזמנת טיסה חזרה ארצה. כן צירף את ההתכתבויות בין הצדדים בעקבות ניתוקה של האם ומעשה החטיפה שלשיטתו ארע ביום 24.10.23."
עוד טוען האב כי זו לא פעם ראשונה שהם מבצעת מעללי חטיפה "ההיסטוריה חוזרת על עצמה והפנה את טענותיו להליך קודם שהיה בין השניים שנידון אצל השופט פלקס גם הוא מבית המשפט בבירה לכן בקשתו כעת לדאוג להשבתן גם אם יש צורך בהוצאת צו לשגרירות שלא ינפיקו לבנות דרכונים חדשים ולא לאפשר להן לטוס כלל אלא לשובן ארצה עוד ביקש בעקבות ניתוק הקשר המכעיס להורות מייד על החזרת הקשר בנוסף לזאת ביקש להטיל עיקולים שונים על חשבון האשה ודירתה וביקש להשית עליה את הוצאות ההליך.
האם מנגד ביקשה לדחות את בקשת האב בטענה שמדובר בכלל בבקשה מוזרה ומופרכת קיימת הסכמה של השניים אותה כעת הוא מבקש לבטל באופן חד צדדי . ההסכמה נעשתה מחוץ לכתלי בית המשפט ויש לה תוקף על התצהיר השני אותו הגיש האב טענה כי מדובר בתצהיר מזוייף והיא אינה חתומה עליו כלל נכון שהסמכות בעניין הקטנות כמוסכם נתונה לבית המשפט בישראל אך אין לראות בזה חדשות לבקרים הענות לתכתביו של האב
לטענת החטיפה טענה האם "
כי לאחר שיצאו הצדדים עם הקטינות לחו"ל, ולאחר שעברו מספר יעדים, חזר בו האב מהסכמת הצדדים והחל לדרוש מהמשיבה לשוב לאלתר לישראל, וזאת בניגוד להסכמת הצדדים לשהות בחו"ל עד התייצבות המצב בארץ, בניגוד לטובת הקטינות. לטענת האם, האב הוא אדם חמום מח ותוקפני ולאחר שחש עלבון בשל נסיעת המשיבה והבנות לקטיף דלעת בלעדיו החל לאיים עליה בתוקפנות ואלימות מילולית ובגין התנהגותו האלימה כלפיה היא אף פנתה לבית המשפט ב X וניתן לטענתה צו הגנה כנגד האב שם.
22. האם הודתה כי נענתה לבקשתו להזמין הכרטיסים חזרה ארצה ליום 31.10.23, אולם זאת לדבריה לאחר שנבהלה מהאב ואלימותו האגרסיבית, כאשר לאחר מכן היא התעשתה והבינה כי התנהלות האב פוגעת בטובתן של הקטינות שהינה לשהות בעת הזאת מחוץ לישראל, כפי שלטענתה הסכימו הצדדים."
השופטת הילה גלבוע בהחלטתה מציינת כי כבר דנה בתיק וכי אין מדובר בתוקף של אמנת האג מאחר ואין מחלוקת כי עניינם של הבנות נתונה לסמכותו של בית המשפט בישראל כמו כן היא מורה על השבת הקטינות ארצה ומתארת בהחלטתה את החשש המוצדק של האב כפי שתיאר אותו בהליך קודם השופט פלקס:
" "…חששו של האב אינו חשש בעלמא, וזאת נוכח התנהגות האם בראשית ההליכים דנן, עת עיכבה את שובן של הבנות מ Y לישראל משך מספר חודשים – שלא על דעת האב – כאשר לטענת האב למעשה "חטפה" האם את הילדות ל Y , ואך מפאת הליכים משפטיים שהבינה שינקוט או נקט כנגדה הואילה לשוב לישראל. אין צורך להכביר מילים באשר לנזק העלול להיגרם לאדם המנותק מילדיו, מפאת מעברם להתגורר בארץ אחרת, שלא על דעתו. אין בדברים האמורים כדי לקבוע חלילה, כי בדעת האם לגרום למעברן של הקטינות להתגורר ב Y שלא על דעת האב, או להפר החלטה כלשהי מהחלטות בית המשפט. הדברים נכתבו בכדי להבהיר, כי אומד דעתו של האב וחששותיו באשר למקומו בחיי בנותיו אינו מופרך, ונשען על התנהגות האם בעבר הרחוק, בסמוך לאחר לידת ה… [קטינות]"
מעבר לזאת תיארה גלבוע את גרסתיה הסותרות של האשה בהתאם לטענות שהועלו מצידה ביחס לציר הזמן שהוזמנו הכרטיסים ולטיסות חזרה . עתירות שונות שהוגשו ע:י האב יטופלו בערכאות טליהם הם שייכים במידה ויחפוץ האב להגישן . אך החשוב מכל היא נותנת אולטימטום לאם לשוב עם הבנות ארצה ומוסיפה הוצאות ע"ס 7500 ₪
