ניסיון של אב להתנער מחובת המזונות כלפי בתו בטענה כי היא "מורדת" בו, הסתיים בדחייה ברורה – ובביקורת שיפוטית נוקבת. השופטת יוכבד גרינוולד רנד מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבעה כי לא רק שלא הוכחה מרדנות מצד הבת, אלא שגם לאב עצמו חלק משמעותי בהתדרדרות הקשר ביניהם.
פסק הדין, שניתן על ידי השופטת יוכבד גרינוולד-רנד, מדגיש כי מזונות אינם אמצעי לחץ, וכי הדרך לשיקום קשר הורי אינה עוברת דרך ביטול חיובים כספיים.
הרקע: גירושין ישנים – קרע חדש
בני הזוג התגרשו כבר בשנת 2009 ולהם ארבע בנות. בעוד שלוש מהן כבר בוגרות ונשואות, במוקד ההליך עמדה הבת הצעירה, שבעת הגשת התביעה הייתה כבת 16 וכיום היא בת 19.
דמי המזונות שנקבעו בהסכם הגירושין עמדו על כ-1,700 שקל בחודש – סכום שהאב ביקש לבטל בטענה כי בתו ניתקה עמו קשר מוחלט: סירבה להיפגש, לא ענתה לשיחות ואף חסמה אותו בטלפון.
לטענתו, מדובר בניכור הורי מצד האם וב"בת מורדת" – מצב שלשיטתו מצדיק שלילת מזונות.
בית המשפט: התמונה מורכבת – והאחריות לא חד-צדדית
אלא שהבחינה המעמיקה של הראיות הציגה תמונה שונה לחלוטין.
הבת, כך עלה מההליך, מתמודדת עם קשיים רגשיים משמעותיים, נעדרה ממסגרות חינוכיות ולא השלימה את לימודיה. גורמי מקצוע אף התריעו כי היא מושפעת מההליך המשפטי עצמו, וכי מצבה מחייב רגישות ולא החמרה.
בתוך כך, קבעה השופטת כי לא ניתן לייחס לה "מרדנות" המצדיקה שלילת מזונות.
"לא הוכחה מרדנות מצדה של הבת… לאב תרומה ניכרת לניתוק הקשר"
עוד נקבע כי התנהלותו של האב לאורך השנים יצרה אצל הבת תחושת ריחוק ואנטגוניזם, אשר הובילו אותה להתרחק ממנו – לא מתוך רצון לפגוע, אלא כמנגנון הגנה.
מזונות אינם סנקציה
בפסק הדין הודגש כי שלילת מזונות אינה מהלך שגרתי, אלא צעד חריג שיש לנקוט בו במשורה.
"שלילת מזונות היא צעד חריג וקיצוני"
השופטת הבהירה כי לא ניתן להשתמש במזונות ככלי ענישה או כאמצעי לכפיית קשר, במיוחד כאשר מדובר בצעירה המתמודדת עם מצוקה ממשית.
גם טענת האב כי הבת עובדת ואינה זקוקה עוד לתמיכה נדחתה, לאחר שנקבע כי מדובר בעבודות מזדמנות שאינן מקנות עצמאות כלכלית.
המסר: הדרך לקשר לא עוברת דרך תביעה
אחת הקביעות המשמעותיות בפסק הדין נגעה לעצם הגשת התביעה. במקום לפעול לחידוש הקשר באמצעים רגשיים או טיפוליים, בחר האב במסלול משפטי חריף – כזה שעלול להעמיק את הקרע.
"הקשר בין האב לבין הבת חשוב מכל עניין כספי"
השופטת גרינוולד ציינה כי הגשת תביעה להכרזה על הבת כ"מורדת" וביטול מזונות אינה הדרך לחידוש הקשר – אלא להפך.
בסופו של יום, התביעה נדחתה במלואה. האב ימשיך לשלם מזונות לבתו, ואף חויב לשלם לאם הוצאות משפט בסך 30,000 שקל.
