המקרה נידון אצל השופטת ענת הלר כריש מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב והוא מתייחס לזוג שנישא לפני 68 שנים ולהם ארבעה ילדים בת אחת ושלושה בנים כאשר שני בני הזוג מתגוררים בדירה משותפת הרשומה על שמם.
לאשה התמנו חלק מילדיה בעקבות התפתחות מחלת הדימנציה כאפוטרופוסים לגוף ורכוש ובשלב מאוחר יותר מינוי זה הועבר לחברת ירון ייעוץ ואפוטרופסות בע"מ עפ"י החלטת שופט ולאור תביעה בגין מינוי הילדים.
מטענות הגבר עולה כי מאז נישואי הצדדים לפני כ68 שנים נהגו בני הזוג בשיתוף כלכלי מלא עם חשבונות בנק משותפים לרבות הפקדת משכורותיה ופנסיה חודשית של האשה בנוסף לזאת דירה אשר נרכשה לבת והועברה אליה ללא תמורה מצדה של האשה גם פירותיה מהשכירות הועברו לחשבון בנק משותף בנוסף לקצבאות של שני בני הזוג מהביטוח הלאומי .עם מינוי האפוטרופוסות לאשה פוצלו חשבונות הבנק ולשם כך נפתח חשבון ע"ש האשה בלבד אליו הועברו כמחצית מהכספים שהיו בחשבון הבנק המשותף.
19.480 ₪ מופקדים בחשבון האשה לעומת 3210 ₪ לחשבונו של הגבר מאחר ולא קיימת לו פנסיה וההכנסה היחידה המופקדת אליו היא מקצבת אזרחים ותיקים עוד הוא טוען באמצעות עורכת דינו עפרה זיו כי חלה הדרדרות חמורה במצבו הרפואי ולטיפולה הוא נזקק למטפלת 24/7 . מדובר בהוצאות שעתידות לגדול באופן ניכר ולהגיע לסכום כולל של 17.000 ₪ . ההתנהלות כיום היא שהאפוטרופוס של האשה מעביר מדי חודש כ 4000 ₪ לצורך מזון וטיפול האשה בעוד הוא נושא בתשלום של 2500 ₪ בגין אחזקת הדירה . מצב זה תיארה עורכת הדין מוביל הלכה למעשה את הגבר לחרפת רעב בעוד חסכונות האשה צוברים רווח חודש בחודשו וע"כ זכאי הוא למחצית מכלל הכספים המצויים אצלו ואצל האשה ו/או לכל הכנסה עתידית שייצברו בעתיד.
מטענות האפוטרופוס של האשה עולים טענות בגין חוסר הסימוכין אותם לא הציג הגבר כנדרש בעוד הוא מסכים להפרשת הפנסיה אך לעניין ביטוח הלאומי טוען שזו נקבעה לפי צרכיה המתאפיינים לעניינה האישי כך נכתב: " גמלת נכות וסיעוד שמשלם המוסד לביטוח לאומי היא בעלת מאפיינים אישיים שנועדה לטובתה ולכבודה המינימלי של הנתבעת ושניתנה לה רק לאחר שהיא עמדה במבחנים ספציפיים שבעטיים היא זכאית לקבלה. מדובר בגמלה אישית ואין לחלקה בין הצדדים. " בהמשך מפרט הוא את החישובים ע"ב הטענות שנטענו מצידו על הסכומים אותם ציין בכתב התביעה.
הסכמה הדדית בין הצדדים למתן החלטה לאחר שיסוכמו טענותיהם על הכתוב ניתנה ואת פסק הדין מפרטת כריש עפ"י מבחני הלכת השיתוף ובסופם היא מכריעה כך:
"עתירת התובע למתן פסק דין הצהרתי לפיו כלל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין לרבות ההכנסות החודשיות השוטפות המשולמות לכל אחד מהם שייכים להם בחלקים שווים – נדחית.
התובע זכאי לקבל מחצית מדמי הפנסיה המשולמים לנתבעת. הואיל והאפוטרופוס מסכים לשלם לתובע גם מחצית מקצבת אזרח ותיק שמשלם המוסד לביטוח לאומי לנתבעת כל עוד הצדדים חיים יחד (אף שגם עבור התובע משולמת קצבת אזרח ותיק הנשמרת בידיו במלואה), יפעלו הצדדים בהתאם להסכמה זו. משום שהאפוטרופוס הציע לשלם לתובע סך של 7,000 ₪ לחודש בתקופה בה משולמת לנתבעת גמלת הסיעוד מחברת הביטוח —, ולאחר מכן סך של 5,000 ₪ לחודש, וזאת כל עוד הצדדים גרים יחד, ומאחר שסכום זה גבוה מהסכום לו זכאי התובע – ישולם הסכום שהוצע על ידי האפוטרופוס (כשהוא כולל בתוכו את חלקו של הנתבע בפנסיה ובקצבת אזרח ותיק המשולמות לנתבעת). נשמרת זכותו של האפוטרופוס לערוך בחינה מחודשת ככל שהמצב הרפואי או הכלכלי של מי מהצדדים ישתנה או ישתנו צרכיהם.
התובע זכאי לקבל מחצית מדמי הפנסיה ששולמו לנתבעת לאחר הפרדת החשבונות המשותפים של הצדדים בניכוי הסכומים ששולמו מחשבון הבנק של הנתבעת עבור חלקו בהוצאות המחייה, או 40,000 ₪ כפי הצעת האפוטרופוס.."